התרת ממזרים באמצעות הפקעת קידושין / גיטין לג ע"ב
הרב ירון בן צבי
דף יום-יומי, תורת הר עציון
בסוגייתנו אנו למדים לגבי אדם ששלח גט לאשתו באמצעות שליח, ובזמן שהשליח היה בדרכו לבצע את שליחותו חזר בו המשלח, ובכך ביטל את הגט; רבן שמעון בן גמליאל קבע שהקידושין בטלים למפרע בכדי שלא ייגרם מכשול לאשה על ידי מצב בו כאשר היא תקבל את הגט מהשליח ותחשוב שהיא מגורשת תינשא לאחר ולמעשה הגט מבוטל:
"אינו יכול לבטלו, ולא להוסיף על תנאו, שאם כן מה כח בית דין יפה ומי איכא מידי דמדאורייתא בטל גיטא, ומשום מה כח ב"ד יפה שרינן אשת איש לעלמא אין, כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש, ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה".
מדברי רש"י אנו למדים מה הרציונל של דברי רבן גמליאל, משום שבקידושין הבעל התנה שהכל יעשה על פי הדינים שקבעו חכמים, ולמעשה משום שהוא עשה כנגד קביעת חכמים, הקידושין בטלים. מעשה נתינת הגט עוקר את הקידושין, וזאת משום שניתן באמצעות התנאי שקבע הבעל בעת הקידושין להשפיע למפרע על המעשה שכן ממזרים יכולים להיטהר באופן זה. (ראה את דברי בעלי התוספות ד"ה ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה שמדבריהם אנו למדים שאם אומרים שחכמים מפקיעים את הקידושין, עלול לצאת מכשול, כי אדם שאשתו זינתה והוא מרחם עליה, או רוצה שלא תיאסר עליו, יכול לשלוח לה גט, ולבטל שלא בפני השליח, ובפני עד אחד, ואז הדין יהיה שחכמים יפקיעו את הקידושין, והיא תחשב כרווקה שזינתה. בעלי התוספות הביאו שני תירוצים: א. ר"י אכן היא תחשב כרווקה, אבל במקרה זה החיפוי הוא כדין, ולכן אין כל חשש. ב. רבינו תם - כיון שהוא עושה שלא כדין, חכמים לא מבטלים את הקידושין)
רבי שלום שבדרון מברז'אן (המהרש"ם) עסק במקרה בו הייתה אישה שהעידו שבעלה מת והתירו לה להינשא. אותה אישה נשאה לאדם אחר ונולדו לה ילדים, ולאחר זמן הוברר שבעלה חי. המשמעות היא שמצד הדין עליה לצאת מבעלה השני ואסורה אף על הראשון וילדיה ממזרים. הפתרון שהעלה רבי שלום (שם, א, ט) לסיטואציה שכזו הוא שהבעל הראשון ישלח לאשה גט באמצעות שליח ויבטל אותו בפני אדם אחד וזאת מבלי שהשליח ידע ובכך יופקעו הקידושין מבעלה הראשון וילדיה לא יהיו ממזרים. לדבריו אף לפי דברי רבנו תם בתוספות ההפקעה תהיה אפקטיבית שכן אותה אשה נשאה לשני על פי בית דין.
יחד עם זאת, הרב שלמה זלמן אויערבאך (מנחת שלמה א, עו) כתב בין הטיעונים שלו לשלול (וכן רבי משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ד סימן נב) ואחרונים נוספים) את דברי רבי שלום בכך שישנו חשש לאיסור תורה, שמה שאמרו שחכמים שמפקיעים את הקידושין הוא נכון רק לאדם שעשה זאת שלא כדין ולא במקרה שבו עשה כן בהתר על פי הוראת בית דין; שבמקרה כזה לא נאמר 'אפקעינהו'.
