זיוף מסמך הוא שקר לכולי עלמא
הרב דב קדרון
גיטין כז ע"א
תוספות (סד"ה הא) כותבים שאשה שראו גט בידה ואבד ממנה, והיה גט אחר שנפל, מותר לתת לה את אותו גט, אף אם אינו שלה, כי מאחר שידוע שהיא כבר גרושה, ואינה צריכה את הגט אלא לראיה, אין חשש אם יתנו לה גט שאינו שלה.
ר' חיים שמואלביץ' זצ"ל (מובא בחשוקי חמד ב"ק כז,ב) הקשה על כך: איך מותר לתת לה גט שייתכן שאינו שלה, והרי העדות היא שקר?
גם הריטב"א חולק על תוספות וכותב שאין לאפשר לאשה להוכיח שהיא גרושה באמצעות גט שאינו שלה, כשם שאין לכתוב שטר חוב חדש עבור מלווה שאיבד את שטר חובו, למרות שמדובר באותו סכום שהיה בשטר המקורי ובאותו תאריך, ולמרות שהחוב היה קיים, כי אין כותבים שטר בשקר גם אם מטרתו היא להוכיח דבר אמיתי.
ייתכן שתוספות סבורים שיש הבדל בין העניינים, כי אכן לכתוב שטר חדש במקום השטר הישן שאבד – אסור, כי זהו שקר, שהרי העדים שיחתמו על השטר החדש לא ראו את ההלוואה באותו יום שבו נכתב השטר, אם כן זה בעצם זיוף של מסמך, ואסור לעשות מעשה של זיוף ושקר גם אם מטרתו להוות ראיה לדבר אמיתי, אבל לתת גט שנמצא לאשה שידוע שהיא גרושה, אינו מעשה של שקר, כי לא מדובר בכתיבת מסמך מזויף, אלא המסמך כבר קיים, והשאלה היא רק האם מותר למסור אותו לאשה כדי שתוכל להשתמש בו ולהראות שהיא גרושה, ולדעת תוספות אין בזה איסור משום שקר.
