מי התיר מרגרינה ללא הכשר?

הרב דב קדרון

גיטין י ע"ב

בגמרא מבואר שאפשר לסמוך על שטר מכר שאושר על ידי בית משפט של גוים, כי אילו לא ראו שהמכר אכן התבצע הם לא היו מאשרים לכתוב את השטר, כדי שלא תיפגע אמינותם.

זו אחת הסברות שעליהן סמך הגרי"א הרצוג זצ"ל (תחומין כד, עמוד 419) בזמן שמצב התזונה בארץ היה חמור מאוד והגיעה מאנגליה למוסדות הנוער בארץ כמות גדולה של מרגרינה ללא הכשר, אשר היצרן הצהיר שאינה מכילה שומן מן החי, אולם לא הייתה הוכחה ברורה שאכן מדובר במרגרינה צמחית. בית הדין בלונדון הודיע שעל פי הודעת משרד המזון של אנגליה הם אינם יכולים לאשר שאכן המרגרינה לא מכילה שומן מן החי, אולם הם חושבים שאפשר להניח ששום יצרן אחראי לא יצהיר הצהרה כזאת אם אינה אמיתית, לכן המשרד חושב שאפשר להסיק שאכן אין בזה שומן מן החי.

על סמך הגמרא הנ"ל, ועוד סברות אחרות, פסק הגרי"א הרצוג זצ"ל שבשעת הדחק כמו שהייתה אז מותר לאכול את המרגרינה הזו, אולם הדגיש שאין זה היתר כללי לכל מרגרינה המיוצרת ללא פיקוח רבני, אלא רק בגלל אותם נסיבות מיוחדות שהיו קיימות אז.