מה אי אפשר לומר בשתי מילים?
הרב דב קדרון
גיטין ג ע"א
בגמרא מבואר שלפי רבה שליח המביא גט מחוץ לארץ צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" – כדי לוודא שהגט אכן נכתב לשמה של האשה. על כך קשה, מדוע לא חייבו אותו חכמים לומר בפירוש: "בפני נכתב לשמה", וההסבר הוא שאם אדם צריך לומר שלוש מילים – יש חשש שישכח אחת מהן, אבל אם אדם צריך לומר שתי מילים אין חשש שישכח אף אחת מהן.
על פי זה מסביר החתם סופר את הדעה המובאת בהגהת הרמ"א לשולחן ערוך (אבן העזר הלכות גיטין סימן קמב סעיף ז) שצריך השליח לומר דווקא בלשון הקודש, דהיינו: "בפני נכתב ובפני נחתם", ואם אינו יודע עברית צריך ללמד אותו לומר את המילים הללו בעברית ואת פירושן בלשון שהוא מבין.
הרמ"א עצמו (בדרכי משה) כותב שאינו יודע מה הסיבה שאין לומר זאת בכל לשון, אכן על פי דברי הגמרא הנ"ל כותב החתם סופר שבכל שאר השפות, כדי לומר "בפני נכתב" צריך להשתמש ביותר משתי מילים, כי בפני הנקודה קמץ פתח מורה כאלו נאמר "בפני עצמי", והאות נון של "נכתב" היא במקום: "נעשה מעשה הכתיבה" ובכל שאר הלשונות צריך להאריך, ויש לחשוש שמא ישכח השליח חלק מהמילים.
יש להעיר על דבריו, שכמדומה שיש מעט שפות אחרות, שגם בהן ניתן לומר בשתי מילים "בפני נכתב" או "בפני נחתם", וצריך לומר שמכיוון שברוב השפות אין אפשרות לומר זאת בשתי מילים הצריכו לומר דווקא בעברית.
