עד כמה חשוב להיות בחתונה?

הרב דב קדרון

סוטה לו ע"ב

בנימין, אחיו של יוסף, קרא לעשרת בניו על שם אחיו. אחד מהם נקרא: "חֻפִּים", ומבואר בגמרא שמשמעות השם היא: "הוא לא ראה בחופתי, ואני לא ראיתי בחופתו".

מכאן למד בעל ספר עלי תמר (מסכת דמאי פרק ד הלכה ב) "שהאחים והאחיות חובה עליהם להיות נוכחים בחופת אחיהם או אחותם, ומכאן אתה למד שאף קרובים שכנים וידידים יש להם להתאמץ להיות נוכח בחופה".

בתלמוד הירושלמי (שם) מבואר שהתירו לחבר, שבדרך כלל מקפיד לא לאכול דמאי, לאכול אצל חברו עם הארץ שאינו נאמן על המעשרות, בסעודה שעושים לחתן בשבת הראשונה של נישואין, משום איבה, כי אם לא יסעד עימו יכולה להתפתח איבה ושנאה ביניהם.

גם מתוך היתר זה נלמדת החשיבות של השתתפות בשמחת נישואין, כאשר חוסר ההשתתפות יכולה לגרום לאיבה.
ומכאן כותב בעל ספר עלי תמר (שם): "יש ללמוד שאם מזמינים אדם לחתונה, והוא קרובו או אדם המקורב אליו כידיד וכדומה, ויודע שיש לחוש לאיבה, אין לו לדקדק שהאולם יהיה למהדרין, אלא יראה לסדר מה שאפשר וכמה שאפשר על פי הלכה דידן, שגדול הוא דרכי השלום".