לפתוח את האוזן / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
קידושין כב ע"ב
רבן יוחנן בן זכאי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר: מה נשתנה אזן מכל אברים שבגוף? אמר הקדוש ברוך הוא: אזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי כי לי בני ישראל עבדים - ולא עבדים לעבדים, והלך זה וקנה אדון לעצמו - ירצע.
אחד האתגרים הגדולים ביותר של עובדי ה' הוא עם התחושה שהלב סתום. האזניים סתומות. וכל מה שמדובר ונלמד לא חודר. אז כיצד אפשר להתגבר על האתגר הזה?
תשובה נפלאה לאתגר חיים זה אומר רבי יהודה אריה לייב מגור (שפת אמת, משפטים תרמ"ה), על בסיס דברי הגמרא הללו.
הרי, כלל ידוע הוא, אומר השפת אמת, שמרובה מידה טובה על מידת פורענות, וממילא כאשר אנחנו רואים שעבד שמקבל על עצמו אדנות גשמית נרצע ופותחים את אזנו, מכיוון שהוא ככופר באדנות האלוקית, הרי שהמסקנה שלנו צריכה להיות שמידה טובה מרובה הרבה יותר.
לכן, כאשר אדם מקבל עליו את אדנותו של הקב"ה בלב שלם, ומסיר מעל לוח ליבו ומוחו את העבדות המחייבת כלפי העולם, כאשר לדידו האדון היחיד הוא הקב"ה, אין ספק שהקב"ה יסיר מעליו את המסכים המונעים ממנו לשמוע את הקול הבוקע בכל יום מהר סיני, ויפתח את ליבו ומוחו לזכות לחוש בתוכם את קול ה'.
כך, שכאשר אדם חש שליבו, אזניו ומוחו סתומים בעבודת ה', ליבו לב אבן, ואזניו עוטות מעטה, העיצה לזה היא שיקבל עליו בלב שלם וללא תנאים את האדון אלוקים, ומובטח לו שירצע האדון את אזנו ויפתח אותה, כך שיוכל לשמוע בקול גדול וברור את הקול הבוקע מהר סיני וקורא "כי לי בני ישראל עבדים".
