מהו "צדיק לאותו דבר"?
הרב דב קדרון
סוטה כח ע"א
מהפסוק (במדבר ה, לא): "וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן" לומדים שהאשה הסוטה נבדקת על ידי המים רק אם בעלה נקי לגמרי מעוון זה של פריצות, גם אם אינו נקי מעבירות אחרות.
ר' צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק אות נח ואות ס) כותב (על פי דברי הרשב"א נדה יד,א) שבדבר שהאדם נקי ממנו ואין לו שום נגיעה ותאווה, נקרא צדיק לאותו דבר, כלומר יכול אדם להיקרא צדיק בעניין מסוים או רשע בעניין מסוים.
בנושא שאדם הינו צדיק - לא ייתכן שייכשל כלל, אפילו לא בשוגג, כמו שנאמר (משלי יב, כא): "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן". זאת הסיבה שהתורה חייבה אדם להביא קורבן על חטא בשוגג, כי מי שנכשל בדבר מסוים בשוגג הרי זה סימן שאינו צדיק ונקי באותו דבר, ויש לו צורך בכפרה בנושא הזה.
בזמן שהאיש אינו מנוקה מעוון, ואז אין המים בודקים את אשתו אם היא סוטה, הרי זה מסר עבורו מן השמים כדי לעוררו שישוב בתשובה.
הסיבה שבגללה רק בזמן שהאיש מנוקה מעוון יכולה האשה להיבדק, היא כי אין הקדוש ברוך הוא רוצה להביא תקלה לאיש מישראל, ואדם שגורם צער לאדם אחר, אם האדם הגורם את הצער אינו נקי וצדיק באותו עניין – הרי הצער שגורם נחשב כעונש עבורו, והוא עתיד להיענש על אותו צער שגרם לאחר, לכן לא ייגרם צער לאשה על ידי בעלה, בזמן שהוא עצמו אינו נקי וצדיק בעניין זה, ורק אם הוא נקי מעוון יכול הוא לגרום לאשה להיענש בלי שייענש הוא עצמו בעקבות זאת.
