אין חסינות / רפי זברגר

קידושין פא ע''א
 

הקדמה 

אנו ממשיכים לעסוק בנושאי ''איסור ייחוד'' אותו הכרנו בדף הקודם, וכיצד ניתן ''להתגבר על יצרים'' אלו של האדם. 
 

הנושא

נספר סיפור מרתק המסופר בדף שלנו: היו שבויות שהגיעו לעיר נהרדעא, והובאו לעליית גג של בית ''רב עמרם החסיד''. הוציאו משם את המדרגות, אשר דרכן ניתן לעלות לעליית גג, כדי שלא יוכלו לעלות ''ולהציק'' לאותן שבויות.
כאשר אחת הנשים היפות הביטה למטה, ראה אותה רב עמרם חסידא [כך מכונה בלשון הגמרא], ו...חשקה נפשו בה. מיד, לקח את גרם המדרגות הכבד מאוד, שבמצב רגיל, אפילו עשרה אנשים היו מתקשים להרימו, ובמקרה זה, הרימו רב עמרם חסידא בעצמו [מתוך חשקו בה, ''קיבל כוחות מיוחדים''] והחל לעלות בסולם על מנת להגיע למעלה.
בעודו עומד בחצי הדרך, ''התגבר על יצרו'' וצעק בקולי קולות: ''ישנה שריפה בביתו של עמרם'' [כדי שיבואו אנשים שיגרמו לו "לרדת מן העץ'' עליו טיפס]. מיד, הגיעו אנשים רבים, כדי לנסות ו''להציל'' את רב עמרם חסידא ואנשי ביתו.
כשראו חכמים, שאף הם הגיעו לשם, והבינו כי רב עמרם חסידא לא נמצא בסכנת חיים עקב שריפה, אלא כל מטרתו הייתה לגרום לאנשים לבוא כדי ''לעצור אותו'' לפני ביצוע מעשים שהיה עלול לעשות בעליית הגג, אמרו החכמים לרב עמרם חסידא: "ביישת אותנו, הרי עתה כולם רואים מה בדיוק רצית לעשות".
ענה להם רב עמרם החסיד: מוטב להתבייש מרב עמרם ''בעולם הזה'', ולא להתבייש ממנו ''בעולם הבא''.
בסופו של הסיפור מתואר כי רב עמרם חסידא ''השביע'' את היצר שיצא ממנו, ואז ראו כולם כי יצא ממנו ''עמוד אש''.
''אמר'' לו רב עמרם חסידא [ליצר, שכביכול ''יצא'' ממנו]: למרות ש''אתה אש'' ואני רק ''בשר'', הרי שהצלחתי להתגבר עליך... 
 

מהו המסר

זהו סיפור מעט ''מיסטי'', אשר בא ללמדנו מספר ''תובנות'':
1. כאשר יצרו של אדם ''מתגבר עליו'' הוא מסוגל לעשות דברים ש''בזמן רגיל'' אין לו סיכוי לבצעם.
2. כל אדם, אפילו גדול בתורה ובמעשים טובים, אינו ''חסין'' בפני מצבים כאלו של ''התגברות היצר''.
3. חייב אדם להכיר בעובדות אלו, ולנסות למצוא ''דרכי מילוט יצירתיים'' כדי לא להיכנס למצבים בעיתים שכאלו.
4. עדיף לעשות מעשים אשר לכאורה ''מביישים'' אותנו בפני חברינו, ולוא רק כדי להילחם ו"להתגבר" על אותם יצרים.
5. אין דבר העומד בפני הרצון - צריך רק להפנים את כל התובנות הללו, "לרצות" להילחם, ו''השמים הם הגבול''.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלימה של אילנה בת שרח.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]