החסרון המחבר / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
גיטין מג ע"א
דרש רבה בר רב הונא: כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת, כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה - אינה מקודשת. א"ל רב חסדא: מי דמי? התם שייר בקנינו, הכא לא שייר בקנינו. הדר אוקים רבה בר רב הונא אמורא עליה, ודרש: והמכשלה הזאת תחת ידיך - אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן.
שאלה פשוטה שעולה מלימוד דברי הגמרא הללו היא, למה זה צריך להיות כך? למה צריך להכשל תחילה בכדי לעמוד על דברי תורה? האם לא ניתן לעמוד על דברי תורה בלי שח"ו תצא תקלה מידינו?
ניתוח פסיכולוגי ורוחני כאחד מנתח רבי יוסף יצחק מליובאוויטש (ספר המאמרים תרצ"ב, ד"ה "שמש ומגן") את הדברים הללו ומתוך כך עומד על עומק דברי הגמרא הללו.
אם נתבונן לאמיתתם של דברים, הרי שבכל תחום בחייו של אדם, כאשר דברים 'הולכים חלק', הם לא מותירים חותם, ואילו כאשר דברים הולכים בקושי אז דווקא הם עושים רושם בנפשו וליבו של האדם.
גם כאן, אומר הרבי הריי"צ, ניתן לקרוא את המילה "נכשל", ככשלון, כמפלה, ואפשר לקרוא אותו כ'חסרון', וכמו שמסביר רש"י בפירושו השני את הפסוק שמובא בדברי הגמרא (ישעיה ג, ו), והיינו שכאשר אדם חי בתחושה מתמדת שעוד חסר לו משהו בכדי להבין, רק אז הוא באמת מסוגל לקלף קליפת הבנה אחת אחרי קליפת הבנה נוספת ולהגיע אל שורשם של הדברים.
לכן, כאשר אדם ניגש אל הלימוד באופן כזה שהלימוד קשה עליו, והוא קולט שמה שהוא הבין קודם עדיין חסר, וניתן להבין את הדבר באופן אחר לגמרי, הרי שקילוף קליפות ההבנה, והסרת החסרונות בלימוד, מחברים את האדם יותר ויותר אל הדברים הנלמדים והקשר של האדם ללימוד נעשה אמיץ ואיתן הרבה יותר מכמו שהיה קודם לכן.
מתוך הדברים האלו ניגש הריי"צ לתרגם את הדברים לעבודת ה' של כל אחד, ואומר דברים נפלאים.
ישנם כאלו שמבקשים להיות מלאכים, כאלו שאין להם בעולמם אלא קדושה ורוחניות, אולם הם אינם מבינים שקשיי החומר המקיף אותנו, הם הנוסחה שהעניק לנו הבורא בכדי לחבר אותנו אליו יותר ויותר.
כאשר האדם מתמודד עם קשיי החומר ומצליח להתגבר, אבל אז מבין וקולט שכמה שהשיג הוא עדיין חסר, משום שאחרי ככלות הכל הוא עדיין אדם חומרי, הרי שהדבר לא אמור לרפות את ידיו, אלא ההיפך הוא הנכון, משום שאין אדם עומד על טיב הקשר עם עבודת ה' שלו, עד שהוא לא מגלה את החסרון שיש בה. לא מתוך חטאים ח"ו, אלא מתוך העמקה לפנים מהעמקה בנסיון לעלות עוד שליבה בסולם העולה אל בית ה'.
