|
ניהול מצבים / רפי זברגרקידושין סג ע"א
הקדמההמשנה השניה בדף, עוסקת בתנאי שהבעל מוסיף לקידושין, אשר תלוי ב"אדם שלישי".
הנושאנלמד את כל המשנה: על מנת שירצה אבא, רצה האבא – מקודשת, ואם לאו – אינה מקודשת. מת האב – הרי זו מקודשת, מת הבן – מלמדים את האב לומר שאינו רוצה. המשנה עוסקת במקרה שהבעל התנה את הקידושין ברצונו של אבי החתן, אך לא ברור לנו "מהי כוונת המשורר": האם הכוונה על מנת שישתוק אבא, וברגע שהוא שתק, הרי שהביע הסכמתו לכך, או שמא נאמר כי הכוונה על מנת שלא ימחה אבא ואז – יש לאב "זכות" למחות במשך כל החיים, וכל עוד הוא לא מחה, לא ברור לנו סופית כי הקידושין אמנם יחולו לתמיד. הגמרא מתלבטת בשאלה זו, ומציגה מחלוקת הין החכמים כיצד להבין את המשנה:
מהו המסרמלמדים את האב לומר שאינו רוצה, מלמד אותנו שאנו "דואגים" לנהל מצבים. השאיפה שלנו, לאחר מות הבן, לשחרר את האשה הכל כבליה, ושלא תהיה זקוקה להתייבם. לצורך כך אנו מלמדים את האבא מה לומר, כדי שאמנם נגיע לתוצאה המבוקשת. לומדים מכך שאין אנו "מתביישים" ללמד אנשים לומר דברים מסוימים, ובעצם לנהל את המצב, רק בכדי שנקבל את המצב המועדף.
לע"נ אבי מורי: ר' שמואל ב"ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב"ר יעקב, וחמי: ר' משה ב"ר ישראל פישל ז"ל ולרפואה שלמה של חברי - נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלימה של אילנה בת שרח. תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected] |
|||||||||||||||||||