מבט על / רפי זברגר

סוטה יח ע''א-ע''ב
 

הקדמה 

פסוקי השבעת האשה הסוטה מסתיימים במילותיה של האשה ''אמן אמן''. המשנה בדף י''ח מפרשת מילים אלו של האשה, לפי דעות התנאים השונות:
על מה היא אומרת אמן אמן?
אמירת אמן מבטאת קבלה והסכמה על הנאמר. ואם האשה עונה פעמיים אמן, הרי שהיא מסכימה ומקבלת על עצמה מספר דברים. נזכיר את שני חלקי השבועה המפורטים בפרשת סוטה ונידונו בדף הקודם, אשר עליהם מתייחסת גם משנתנו בנידון של קבלת האשה והסכמתה:
פסוקים י''ט-כ': וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה: וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ.
פסוקים אלו מכונים בלשון משנתנו ''שבועה'', שכן אינם מדברים על הקללה אלא על שבועה שלא סטתה תחת בעלה, ואם אמנם לא סטתה, הרי שהיא תינקה ממי הסוטה. בדף הקודם כונו פסוקים אלו ''קללות הבאות מחמת ברכות'' (בבחינת "מכלל הן אתה שומע לאו": אם אכן סטתה הרי המים יגרמו למיתתה).
פסוקים כ''א-כ''ב: וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה: וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן: פסוקים אלו מכונים בלשון משנתנו ''אלה'', ובדף הקודם כונו ''שבועת האלה'', בהם משביעים את האשה על הקללה שתיפול עליה אם אמנם סטתה תחת בעלה. בסוף כל השבועות עונה האשה ''אמן אמן''.
ואכן שואלת הגמרא מהם הדברים שמקבלת אשה סוטה באמירתה?
• אמן על האלה, אמן על השבועה;
פשט שתי אמירות האמן מכוונות לשני חלקי השבועה שהוזכרו לעיל: שבועה ואלה. בנוסף לכך מלמדת משנתנו כי ניתן ''לגלגל'' עליה גם שבועות אחרות, שהיא לא סטתה גם בתקופות קדומות יותר, שהרי אם אמנם הייתה סוטה בהן, מי הסוטה לא היו בודקים אותה.
• אמן מאיש זה, אמן מאיש אחר;
אמן על כך שלא סטתה עם האיש שבעלה קינא לה עליו, וכן מגלגלים גם שבועה שלא סטתה תחת בעלה עם איש אחר, למרות שבעלה לא קינא לה עליו. ומתוך כך, מגלגלים עליה שבועות גם על תקופות נוספות כמפורט מיד:
• אמן שלא שטיתי
o ארוסה ונשואה – אם סטתה בהיות ארוסה (ולאחר זמן נישאת לו), אין ארוסה יכול לקנא לה, אך במסגרת ''גלגול'' השבועה היא נשבעת עתה גם על תקופה זו. המים לא יבדקו אותה עכשיו אם אמנם סטתה באותה תקופה.
o ושומרת יבם וכנוסה – אם בעלה נפטר ובזמן שחכתה ליבום או חליצה (שומרת יבם) מאחיו סטתה עם איש אחר, הרי שעתה, לאחר שנתייבמה לו והוא קינא לה, המים שתשתה לא יבדקוה, ולכן מגלגלים עליה שבועה גם על תקופה זו.
• אמן שלא נטמאתי ואם נטמאתי יבואו בי;
קטע זה מסביר את הקטע הראשון במשנה: אמן על השבועה (רישא) שלא נטמאתי (סיפא), אמן על האלה (רישא) ואם נטמאתי יבואו בי [המים וימיתו אותי] (סיפא).
רבי מאיר אומר: אמן שלא נטמאתי, אמן שלא אטמא.
רבי מאיר מרחיב עוד יותר את ''טווח גלגול שבועה'' גם לעתיד. נרחיב בהסבר דעתו בגוף המאמר.
הכל שוין, שאין מתנה עמה לא על קודם שתתארס ולא על אחר שתתגרש,
מוסיפה המשנה וקובעת שאין אשה נאסרת לבעלה, אם נבעלה לפני האירוסין איתו, ולא אחרי הגירושין ממנו, שהרי כל נידון של סוטה הוא רק אם נבעלה תחת בעלה. בתקופות שלפניו ולאחריו אינה נאסרת, ולכן כמובן אין מה לגלגל שבועה על תקופות אלו.
נסתרה לאחד ונטמאת ואחר כך החזירה - לא היה מתנה עמה.
גם אם ''נטמאה'' בהיות גרושה ממנו, ולאחר זמן חזר ונשאה בשנית (אין איסור לשאתה בשנית, אלא רק במקרים שנתקדשה לאדם אחר, אך אם ''רק'' נבעלה ללא קידושין מותר לחזור ולשאת אותה), הרי לא מגלגלים שבועה על טומאה זו, ומיד מסכמת המשנה וקובעת את הכלל:
זה הכלל: כל שתבעל ולא היתה אסורה לו - לא היה מתנה עמה.
למשל, בעילה בתקופת הגירושין לא אוסרת את האשה לחזור לבעלה, ולכן אין מגלגלים שבועה על תקופות אלו.
 

הנושא

הגמרא מדייקת את דעתו של רבי מאיר:
תניא, לא כשאמר רבי מאיר: אמן שלא אטמא, שאם תטמא - מים בודקין אותה מעכשיו, אלא לכשתטמא - מים מערערין אותה ובודקין אותה.
קובעת הברייתא כי רבי מאיר לא סובר שהמים יבדקו עכשיו את הטומאות שלה בעתיד, כך שהיא תמות עכשיו על בעילה עתידית... (ישנם פירושים אחרים להבנת ההווא אמינא בדעת רבי מאיר) אלא המים שהיא שותה עתה, ''ימתינו'' ויפעלו את פעולתם אם וכאשר חס וחלילה תסטה בעתיד. 
 

מהו המסר

דינים אלו של סוטה מהווים את מקור דין ''גלגול'' שבועה לכל התורה כולה. ניתן אולי להסבירו כך שאם אדם נשבע על דבר מסוים, הרי שאנו ''מתרוממים מעלה'' ומעיפים מבט כללי ורחב יותר, ו''מחפשים'' מוקדים נוספים לפוטנציאל בעייתי ומטפלים בהם. נלמד מכאן עיקרון חשוב של בחינת נושאים ב''מבט על'' ולא להצטמצם במבט מקומי וצר. 
אין כמו הימים בהם אנו נמצאים, לאחר חג הפסח, אשר קדמו לו ניסי פורים, ולקראת יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות (תשפ''ז) אשר מבטאים ''מבט על''.שהרי מבט רחב שכזה מעיד לנו כאלף עדים כי יש מנהיג לבירה. ישנה יד מכוונת המסובבת הכול. אותה יד הביאה אותנו להקמת המדינה, הצבא עם כל המשאבים הנפלאים הקיימים בתוכנו. היא זו שקיבצה אותנו מארבע כנפות תבל, שנים בודדות וספורות בלבד לאחר שנות גיא ההריגה במשרפות אירופה.
"נגלגל עינינו" למרום, במבט רחב ועמוק, ונודה לקדוש ברוך הוא על כל הטובה אשר גמלנו, ועתיד עוד לבוא עלינו בברכה ובשמחה.   
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרה
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]