הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
סוטה כ ע"א
תלמוד בבלי סוטה כ, א:
מתני'. עד שלא נמחקה המגילה אמרה איני שותה - מגילתה נגנזת, ומנחתה מתפזרת על הדשן, ואין מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת. נמחקה המגילה ואמרה טמאה אני - המים נשפכין, ומנחתה מתפזרת על בית הדשן. נמחקה המגילה ואמרה איני שותה - מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה. אינה מספקת לשתות עד שפניה מוריקות ועיניה בולטות והיא מתמלאת גידין, והם אומרים: הוציאוה, שלא תטמא העזרה. אם יש לה זכות היתה תולה לה, יש זכות תולה שנה אחת, יש זכות תולה ב' שנים, יש זכות תולה ג' שנים. מכאן אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה. ר"א אומר: כל המלמד בתו תורה - (כאילו) לומדה תפלות
לפי המשנה ישנה מחלוקת בין בן עזאי לבין רבי אליעזר ביחס ללימוד תורה לנשים.
התלמוד הירושלמי מעצים את הדעה של רבי אליעזר בכך שסרב לענות לאישה חשובה אחת אף על פי שבכך הוא הפסיד שאותה גברת לא נתנה לרבי אליעזר שהיה כהן את מתנות הכהונה. עד כדי כך. ועוד הוא אומר שישרפו דברי תורה ולא ינתנו לנשים.
תלמוד ירושלמי סוטה ג, ד:
מטרונה שאלה את רבי לעזר מפני מה חט אחת במעשה העגל והן מתים בה שלש מיתות. אמר לה אין חכמתה של אשה אלא בפילכה דכתיב [שמות לה כה] וכל אשה חכמת לב בידיה טוו. אמר לו הורקנוס בנו בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה איבדת ממני שלש מאות כור מעשר בכל שנה. אמר ליה ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים.
דומה שהתלמוד הירושלמי פוסק כמו רבי אליעזר גם מהסיפור לקמן (שמופיע בירושלמי לפני הסיפור על האישה החשובה).
תלמוד ירושלמי סוטה ג, ד:
ובן עזאי דלא כרבי לעזר בן עזריה.
דתני מעשה בר' יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר חסמא שהיו מהלכין מיבנה ללוד והקבילו את ר' יהושע בבקיעין אמר להן מה חידוש היה לכם בבית המדרש היום ואמרו לו הכל תלמידיך ומימיך אנו שותים אמר להן אפי' כן אי אפשר לבית המדרש שלא יהא בו דבר חדש בכל יום. מי שבת שם. אמרו לו רבי לעזר בן עזריה. ומה היתה פרשתו הקהל את העם האנשים והנשים והטף. ומה אמר בה. הואיל והאנשים באין ללמוד והנשים באות לשמוע. הטף למה בא. אלא ליתן שכר למביאיהן. אמר להן אין הדור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו.
כלומר מהסיפור של רבי אלעזר בן עזריה לומדים שדעתו של בן עזאי נדחית (דלא כרבי אלעזר בן עזריה). נשים, שלא כגברים, לא באות ללמוד אלא לשמוע.
הסבר עמדתו העקרונית של הירושלמי היא שלימוד תורה לא שייך באישה. נכון שאי אפשר לעשות הכללה, אולם ברור הדבר שאצל גברים הצד האנליטי הוא יותר דומיננטי בעוד שהצד הרגשי דומיננטי אצל רוב הנשים. עיסוק אינטנסיבי בפלפול ולמדנות מכהה את התכונות הנשיות המיוחדות. ניתן לדייק זאת בדברי רבי אלעזר בן עזריה שנשים אמנם לא באות ללמוד תורה, אלא באות לשמוע. נשים גם ללא ספק צריכים לדעת את התורה, אולם חכמים שללו, לפי הירושלמי, את העיסוק של הנשים בפלפול ולמדנות.
