לא לציניות / רפי זברגר

גיטין פד ע"א
 

הקדמה 

אנו ממשיכים בנושא תנאים בגט, והפעם כשהבעל מתנה תנאים ''לא הגיוניים'', ולא ניתנים לביצוע בשום פנים ואופן. האם אומרים שכאילו לא התנה כלל, או שהוספת תנאי מסוג זה, בעצם מבטל גם את הגט עצמו. 
 

הנושא

נפרט את המקרים המוצגים בגמרא כתנאים ''בלתי סבירים''. בכל המקרים הבעל אומר לאשה: הרי זה גיטך על מנת:
1. שתעלי לרקיע
2. שתרדי לתהום
3. תבלעי קנה של ארבע אמות (כ-שני מטר)
4. תביאי לי קנה בן מאה אמה (כ-חמישים מטר)
5. שתעברי את הים הגדול (אוקיינוס) ברגלייך
תנא קמא פוסק : אינו גט, כיוון שלא יכול לקיים, רבי יהודה בן תימא סובר שהגט חל, למרות שהתנאי ''לא רציני''
כדי להבין את סברת רבי יהודה בן תימא מצטטת הגמרא כלל הנאמר בשמו: כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו, אינו אלא כמפליגה בדברים וכשר. כלומר, מטרת הצבת תנאי לא הגיוני, אינה אלא לצער את האשה, אך לא לבטל את הגט. וכך נפסק להלכה כרבי יהודה בן תימא.
אחד הפרשנים ("חבת שמואל") מסביר בנוסף, כי כאשר הבעל נותן בפועל את הגט לאשה לאחר שהתנה את התנאי הבלתי ניתן לביצוע, הרי הוא מוכיח בכך כוונות רציניות ביחס לגט, למרות "חוסר הרצינות" של התנאי. "חבת שמואל'' מתלבט בקול רם, האם גם כאשר מסר הבעל את הגט לפני התניית התנאי, האם גם אז אנו פוסקים שהגט חל, או לא.
 

מהו המסר

לפעמים אנשים אומרים דברים ''בלתי הגיוניים'' כמו במקרה שלנו, או אז, מייחסים זאת ''לציניות'' של האדם הדובר, ולכן מחשיבים דברים אלו כאילו לא אמרם כלל וכלל. שימוש ב''ביטויים ציניים'', מלמד על הדובר כי אין כוונתו רצינית ואין הוא מתכוין לספר ולהעיד, כי הדברים אכן קרו במציאות.
אנו מחנכים את ילדינו לא להיות ציניקנים. לדבר בשפה ברורה ואמיתית, לא להשתמש במשלים והיגדים אשר אין בהם ולא כלום, אלא ללכת ולדבר בדרך הישר וה"תמים". 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]