מותר לכהן להיכנס לבית חולים?
הרב דב קדרון
נזיר נז ע"א
הכלל לגבי ספק טומאה הוא: ברשות היחיד – טמא, וברשות הרבים – טהור. בגמרא מבואר שההגדרה של רשות הרבים לעניין טומאה היא כל מקום שמצויים בו שלושה אנשים.
זהו אחד המקורות שעל פיהם התיר הגרי"מ שטרן שליט"א (כתב עת מבית לוי ט, תשנ"ו עמוד עז) לכהנים להיכנס לבית חולים, אף על פי שיש ספק אם יש שם טומאת מת או אבר מן המת או אבר מן החי בזמן שהכהן נכנס לשם, כי בית חולים מוגדר כרשות הרבים לעניין זה, ובכל מצב של ספק ניתן להקל.
אמנם הוא מביא בדבריו שהנודע ביהודה (מהדו"ק יו"ד סימן ד) כתב שבמקום שניתן לברר האם קיימת טומאה אסור לסמוך על הדין שספק טומאה להקל, אלא יש לברר את המצב לאשורו, אולם הוא דחה את ראיות הנודע ביהודה, והסיק שאין צורך לברר, אלא מותר לכתחילה להיכנס למקום של ספק טומאה ברשות הרבים, אם הכניסה היא לצורך, כגון: אישפוז, טיפול, או ביקור חולים.
לעומת זאת בשו"ת משנה הלכות (חלק ו סימן רה) מחמיר, וכתב שאפילו להיכנס לבית חולים לצורך לרפואה אסור לכהן אם אין מדובר בפיקוח נפש, וגם אשת כהן שצריכה ללדת, אין זה פשוט שמותר לה להיכנס לבית החולים, כי אם תלד זכר יהיה אסור לו להיות שם, אולם בעניין זה אפשר יותר להקל, כי מדובר בדרך כלל בפיקוח נפש של האם או של התינוק, אבל להיכנס כדי לבקר שם, אפילו כהן שהוא אב כדי לבקר את בנו, לדעתו אסור אלא אם כן ידוע לו בבירור שאין בבית חולים זה טומאה, לא של מת ולא של איברים, וזה כמעט בלתי אפשרי.
