האם מותר לכהן לצאת מהארץ?
הרב דב קדרון
נזיר נד ע"ב
חכמים גזרו טומאה על ארץ העמים, מפני שהיה שם חשש גדול להיטמא בטומאת מת, מה שאין כן בארץ ישראל, שהיו מסמנים ומציינים את הקברות.
רבותינו האחרונים חולקים האם גם בימינו שייכת גזרה זו. הטור והשולחן ערוך (יו"ד סימן שסט) פוסקים שאסור לכהן שנמצא בארץ ישראל לצאת לארץ העמים, ולכאורה ניתן להבין מדבריהם שגם בזמן הזה הדבר אסור.
אולם הט"ז (סק"ד) והש"ך (סק"ב) שם כותבים שדווקא בזמן שארץ ישראל הייתה בטהרה, שהיו מקפידים לסמן את מקום הקברים, היה הבדל בינה לבין חוץ לארץ, אבל מכיוון שכיום אין הדבר כך, אין הבדל בין הארץ לחוץ לארץ בעניין טומאת מת. נראה שכוונתם היא שמכיוון שלאורך שנות הגלות לא הקפידו לטהר את ארץ ישראל, שוב אין הבדל בינה לבין חוץ לארץ.
לעומת זאת בעל שו"ת שבות יעקב (חלק ב סימן צח) פוסק באופן חד משמעי שגם בזמן הזה דין טומאת ארץ העמים נוהג, ואסור לכהנים לצאת מהארץ לחו"ל, וכותב:
הלוואי שיהא כל שמעתין ברורין בדבר זה דדין ארץ העמים נוהג בינינו אף בזמן הזה, דלא כדעת האחרונים שנמשכו בזה אחר דעת מהרש"ל.
רבי עקיבא איגר (בגליון השו"ע יורה דעה סימן שסט סעיף א) כותב שעכשיו לא נהגו להיזהר בטומאת ארץ העמים, ומסביר שאולי הסיבה להקל היא מפני הפרנסה, או משום שממילא כולנו טמאי מת בזמן הזה.
