מי נקרא יתום?
הרב דב קדרון
נזיר נג ע"א
הגמרא מקשה שיש סתירה בדברי רבא, ועל פי הנוסח המודפס בש"ס, התשובה היא שלאחר שרבא שמע מרבי עקיבא את הדבר הוא שינה את דעתו. גרסה זו קשה, כמובן, שהרי רבא מעולם לא ראה את רבי עקיבא. משום כך מציעים תוספות שמדובר במר עוקבא, שהיה מבוגר בהרבה מרבא, שהרי הוא היה בן דורו של שמואל, אולם מצאנו במקומות אחרים שרבא חי בימיו של מר עוקבא.
הגאון הרוגוטשובי (צפנת פענח הלכות דעות פרק ו הלכה י) הסיק מתוך דברי תוספות שמר עוקבא האריך ימים, שהרי הוא אב בית דין בדורו של שמואל, ועדיין היה חי בדורו של רבא, וצירף לדברים הללו עוד שני מקורות בש"ס, מסכת בבא מציעא (ע,א), שם נאמר שבני מר עוקבא היו יתומים בזמנו של האמורא שמואל, ומסכת סנהדרין (כט,א), שם נאמר שאשתו של מר עוקבא מתה, ומתוך השקלול של כלל המקורות עולה שבני מר עוקבא נקראו יתומים בגלל שאמם מתה, למרות שאביהם היה בחיים.
מכאן הוא מביא ראיה לרמב"ם (שם) שפוסק שהאיסור לענות יתום חל בין על יתום מאב ובין על יתום מאם, כי בלשון התורה, שלא כמו בלשונות זרות, כל אחד מאלו נקרא יתום.
לגבי יתומים ואלמנות פוסק הרמב"ם: לא ידבר אליהם אלא רכות, ולא ינהוג בהן אלא מנהג כבוד, ולא יכאיב גופם בעבודה ולבם בדברים קשים, ויחוס על ממונם יותר מממון עצמו... ומוסיף שאף כשצריך לחנך את היתומים, היחס אליהם צריך להיות שונה: לא ינהוג בהן מנהג כל אדם, אלא יעשה להם הפרש וינהלם בנחת וברחמים גדולים וכבוד, שנאמר כי ה' יריב ריבם.
