לא לקמץ בפרגונים / רפי זברגר

גיטין פ ע"א
 

הקדמה 

למדנו כבר, כי יש מספר חלקים בגט, המהווים את ''תורף הגט'', ואין הגט כשר בלעדיהם. אחד הדברים הנ''ל, הינו כתיבת זמן בגט. כלומר, יש לכתוב בגט את התאריך בו נכתב הגט. תאריך אינו דומה לתאריך שלנו היום, אלא ''מניין למלכות''. בזמן המשנה, המלך היה השליט, וכולם היו כפופים למלכותו. בגיטין היו כותבים את מספר השנים מאז המלכת המלך המקומי.
המשנה האחרונה בדף הקודם, מונה מספר ''אפשרויות לא קבילות'' לכתיבת שנות מלכות: כתב לשום מלכות שאינה הוגנת, לשום מלכות מדי, לשום מלכות יון, לבנין הבית, לחורבן הבית, היה במזרח וכתב במערב, במערב וכתב במזרח - תצא מזה ומזה, וצריכה גט מזה ומזה. קובעת המשנה, כי אם הבעל כתב זמן, למלכות ''שאינה הוגנת'' (נסביר להלן), או מלכות שכבר עברה מן העולם, או שכתב זמן, לפי נקודת ציון אחרת, כמו למשל: מספר שנים מאז בניית בית המקדש, או מספר שנים לחורבנו וכדו' – הגט הזה אינו כשר, ואם האישה התחתנה מחדש בעקבות גט זה, היא חייב לצאת גם מהאיש החדש, וגם אסורה לחיות עם בעלה הקודם.
 

הנושא

הגמרא דנה מה משמעות המושג מלכות שאינה הוגנת, ומציינת את מלכות רומי, כדוגמא למלכות שאינה הוגנת. ממשיכה הגמרא להסביר מדוע רומי נקראת מלכות שאינה הוגנת: אין להם לא כתב ולא לשון. רש''י על המקום מסביר, כי לרומיים לא היה כתב ולא שפה ייחודית משלהם, אלא השתמשו בכתב ולשון של אומה אחרת.
עתה דנה הגמרא בשאלה היסודית, מדוע בכלל ציון הזמן בגט צריך להיות ציון למלכות ולא תאריך ''רגיל''. על כך עונה החכם התלמודי עולא: משום שלום מלכות. מסביר רש''י את הנושא: שיהא לנו שלום עמהם שיאמרו חשובים אנו בעיניהם שכותבים שטרותיהם בשמינו. כלומר, לצורך המטרה העליונה של ''שלום עם המלכות'' אנו "מאדירים את שמם" ומזכירים אותם בשטרות שלנו, כדי שהם ''ירגישו טוב'' וישמרו על מצב שלום אתנו. 
 

מהו המסר

מן החובה להזכיר ציון שנות המלך, משום דאגה לשלום עם השליט, ניתן ללמוד מסר לחיים: כל אדם אוהב מאוד שמפרגנים לו. כמצוין לעיל, הדבר נוגע גם למלך ומלכות, הנהנים מתשומת לב הנתינים שלהם, ובכך הנתינים דואגים לשלום עם המלכות. אך תחושות אלו נכונות לכל אדם ולכל קשר בינאישי. הפרגון לחבר, לילד, לאשה או לקולגה בעבודה, ''עושה את העבודה''. אחרי פרגון יש תחושות טובות יותר, יש הרגשה של מעורבות ושיתוף. רצוי לא לקמץ בפרגונים, אך לא להרבות יותר מידי, כמו כל דבר בחיים, לעשות הכול במידה הנכונה.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]