ממי שללו את התואר "רבי"?
הרב דב קדרון
נזיר מד ע"א
בגמרא מובא:
מעשה שמת אביו של רבי יצחק בגינזק, ובאו והודיעוהו לאחר שלש שנים, ובא ושאל את ר' יהושע בן אלישע וד' זקנים [שעמו].
יש גרסאות שונות בסיפור הזה, מי היה אותו אדם שמת אביו (רבי יצחק, או רבי צדוק הכהן), ומי היה החכם שנשאל, ר' יהושע בן אלישע, רבי ישמעאל בן אלישע, ויש מהראשונים (ספר יראים, שכב) שגורסים: אלישע בן אבויה, כפי שגם מופיע במסכת מועד קטן (כ,א) באותו מעשה.
בעל ספר עלי תמר (מסכת חגיגה פרק ב הלכה א) כותב שבכתב יד (מינכן) של הגמרא הגרסה היא "ר' אלישע בן אבויה", ומציין שבהערות של בעל דקדוקי סופרים כתב שגם באור זרוע (הלכות אבילות סימן תל"א) גורס שאלישע בן אבויה כונה בתואר "רבי", אולם לדעתו גירסת הדפוס היא הנכונה, כי בוודאי לא זכה להסתמך, וכן במסכת אבות (פרק ד) אלישע בן אבויה לא נזכר בתואר "רבי".
בעל עלי תמר עצמו חולק על הדקדוקי סופרים, וכותב שמסתבר שאלישע בן אבויה זכה לסמיכה לפני שיצא לתרבות רעה, שהרי הוא היה מגדולי הדור, מאותם ארבעה שנכנסו לפרדס וראש הזקנים. את ההבדל בין גרסת המשנה לגרסת הברייתא הוא מסביר שייתכן שהברייתא הזו שמכנה אותו בתואר "רבי", נקבעה עוד לפני שיצא לתרבות רעה, וכך נשארה הגרסה, כי משנה לא זזה ממקומה. אבל במשנתו של רבי יהודה הנשיא, במסכת אבות, נשלל כבר ממנו התואר "רבי".
