עשייה חיובית בעלת "סגולה'' / רפי זברגר
גיטין סט ע"א
הקדמה
בעקבות העיסוק בתחילת הפרק ברפואת קורדייקוס [מחלת ה''שיגעון'', בה פתחנו את הפרק כמתואר בדף הקודם], הדף שלנו ממשיך בנושא ועוסק כולו בעניין סגולות ורפואות שונות.
הנושא
נצטט מספר קטן של ''תרופות'' וסגולות מתוך הדף:
1. למורסא [פצע של מוגלה] – יביא רביעית יין בתוך ''אוהל אדום''.
2. לפירחא דליבא [דופק מהיר מאוד] – יביא שלוש חלות של שעורים, ישרה אותם בתוך כותח [מאכל העשוי מלחם וחלב חמוץ] אשר לא נעשה לפני יותר מארבעים יום, ולאחר מכן ישתה יין מזוג.
מהו המסר
הרב פרופ' א"ס אברהם בספרו "לב אברהם" (חלק ב, (הוצאת פלדהיים, ירושלים תשל"ח) פרק יד ס"ק ד') קובע כי אסור לנסות את הרפואות המובאות בתלמוד. הסיבות לטעמו:
1. רפואות אלו לא מתאימות לדור שלנו, כיוון ש''השתנה הטבע''.
2. רפואות אלו, נקבעו לפי הידע בזמן התלמוד, ולא על פי ידיעתם בתורה. לכן יש לקבל ''תרופות'' רק אם מקובל על ידי הרפואה המודרנית.
3. מכיוון שאין אנו יכולים לזהות תרופות אלו בבירור, כולל הכמויות המצוינות בגמרא ואופן השימוש בהם, שימוש עכשוי בתרופות אלו עלול לגרום ללגלוג על דברי חכמים, ולכן קיים ''חרם קדמונים'' האוסר על שימוש בתרופות אלו.
התייחסות זו אל התרופות והסגולות המובאות במספר מקומות בתלמוד, נותן לנו קצת פרופורציה על שימוש בסגולות באופן כללי. אין זה מן הראוי לתת מבטחנו בסגולה ולא לעשות פעולות מעשיות שלנו.
נלמד על ''סגולה מעשית'', המחייבת אותנו לעשות מעשה, שהוא ככלל עדיף ורצוי על ''סגולות פסיביות''.
"כל שאינו מלווה ואינו מתלווה כאילו שופך דמים". ועוד: כל המלווה את חברו ארבע אמות בעיר אינו ניזוק [האדם שיצא לדרך אינו ניזוק]. (מסכת סוטה, מ"ו:)
זו דוגמא לעשייה חיובית שלנו, ללוות אורח המגיע אלינו, אשר הגמרא מספרת שיש לה ''סגולה'' לשמירת האורח בדרכו. ולהיפך: מי שאינו נוהג כך, ואינו מלווה את אורחו, כאילו "שופך דמים", כיוון שכך גדילה הסכנה של האורח בהליכתו, והוא עלול חס וחלילה להיהרג, ב"אשמה עקיפה" של המארחים.
כאמור, כדאי ורצוי לאסוף מעשים טובים ו"פעולות חיוביות" אשר תגרומנה להצלחת יתר של עושיהם.
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי - נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]
