מברכים אחרי שתיית קפה חם?
הרב דב קדרון
נזיר לו ע"ב
בגמרא נאמר שאת המאכל שהיה נקרא "כותח הבבלי", שהכיל חמץ, לא הייתה אפשרות לאכול באופן שייאכל כזית חמץ ממנו בזמן של "כדי אכילת פרס", כי מי שגומע ממנו כמות מרובה בבת אחת, הרי בטלה דעתו אצל כל אדם, כי אין זו דרך נורמלית של אכילה, ומי שאוכל אותו בדרך של טיבול, כמו שהיו רגילים, אז אין אפשרות לאכול כזית מהחמץ שבו בכדי אכילת פרס.
למרות שהזמן של "כדי אכילת פרס" נזכר בגמרא בכמה וכמה מקומות, לא פירשו חז"ל מהו שיעור הזמן הזה, ובעניין זה כותב המנחת חינוך (פרשת אמור מצוה שיג אות ב) שנראה שבכל מאכל ומאכל לעניין איסורי אכילה או לענין יום הכיפורים, משערים בכמה זמן נאכל פרס מאותו מאכל האסור, וזאת הסיבה שלא ביארו חז"ל כמה הוא כדי אכילת פרס באדם בינוני, כי אין שיעור קבוע לדבר, אלא כל מאכל יש לו שיעור אחר, ולא יספיק הדיו והקולמוס לחשוב כל מין מאכל בעולם לאדם בינוני.
על פי זה הוא כותב בקשר לדברי המשנה למלך (פ"ג מהלכות ברכות) לענין שתיית קפה, שהדרך לשתות מעט מעט, ויש מתחילת השתייה עד סוף השתייה זמן ארוך יותר מאשר שתיית משקה קר, שדעת קצת גדולים כיון שדרך שתייתו בכך מצטרף, ויש לברך אחריו, והוא (המשנה למלך) דחה את דבריהם. המנחת חינוך מצדיק את דברי אותם הגדולים, כי הגדרת הזמן של "כדי אכילת פרס" משתנה על פי המהירות שבה רגילים לאכול או לשתות כל מאכל או משקה לפי עניינו, וקפה חם שמטבע הדברים שותים אותו יותר לאט, זמן ה"אכילת פרס" שלו יותר ארוך מדברים אחרים, לכן יש לברך אחרי שתייתו "בורא נפשות".
