שם ה' על שטרות כסף
הרב דב קדרון
נזיר לא ע"א
בית הלל אומרים שהקדש בטעות אינו הקדש, ומכאן לומד בעל ספר יראים (סימן שסו [דפוס ישן - ט]) שכל דבר התלוי בקדושה צריך כוונה, ואם עשאו אדם בלי כוונה אין בו קדושה, לכן מי שכתב את האותיות של שם ה' ללא כוונה של קדושה, כגון שהתכוון לכתוב את המילה יהודה, ובטעות השמיט את האות ד, ונמצא שם ה' כתוב ללא כוונת קדושה – אין בו קדושה.
אולם יש עדיין מחלוקת בדעת הרמב"ם האם מותר למחוק שם כזה, שנכתב ללא כוונת קדושה, ובעניין זה דן הגר"ע יוסף זצ"ל (שו"ת יביע אומר חלק ד - יורה דעה סימן כא) אשר נשאל אודות שטרות - כסף ישראליים שצולמו עליהם פסוקים מספר ישעיה (מתוך המגלות הגנוזות) באותיות קטנות מאד עד שקשה להבחין בהם אלא ע"י זכוכית מגדלת. ויש בהם אזכרות ה', אם מותר להשתמש בהם. ואם מותר להכניסם לבית הכסא ומקומות המטונפים. גם אם מותר לשרוף שטרות - כסף הנ"ל עם אזכרותיהן בבוא הזמן לבער מטבעות אלו ולהוציאם מן המחזור.
מסקנתו היא שניתן להקל, בגלל צירוף כמה סיבות (השטרות הודפסו על ידי גוים, האותיות מאוד קטנות ולא ניכרות), אולם הוא מסיים וכותב:
שמצד המנהלים של בנק ישראל שטיפלו בהוצאת שטרות - כסף הללו, שבתוכם ישנם אנשים דתיים, נעשה משגה חמור, שלא התיעצו עם גדולי ההוראה בישראל בדבר קביעת צורת הכספים הללו, לבל יהיו פקפוקים מצד הלכה.
