עשיית טריקים / רפי זברגר
גיטין מ ע"א
הקדמה
אנו עדיין בנושא עבדים, וספציפית בעבד השייך לשני אדונים. כאשר עמד אחד האדונים ושחרר את החצי עבד השייך לו. ראינו כבר בדף ל''ח, כי עבד כזה נקרא ''חציו עבד וחציו בן חורין'', ולמדנו שם כי במקרה כזה, מכריחים את האדון השני לשחרר גם את החצי עבד שלו, כדי שהעבד יוכל להתחתן [שהרי ''חציו עבד וחציו בן חורין'' אינו ראשי להינשא, לא לבת חורין, בגלל צד עבדות שבה, ולא לעבד, בגלל ''צד חירות'' שבה].
הנושא
עשה אותו אדון ''טריק'' על מנת למנוע מחכמים לכפות עליו לשחרר את חצי עבד שברשותו. מכר את העבד לבנו הקטן, מכיוון שידע את ההלכה, כי לא ניתן לכפות על קטין לבצע פעולה מסוימת.
חכמים שמעו על כך והחליטו גם הם ''לעשות טריק'' כמאמר הפסוק בכותרת המאמר: כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה כֵּ֖ן יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ. מה עשו? ידעו חכמים, כי ילדים קטנים ''אוהבים כסף מזומן'', העמידו לילד הקטן אפוטרופוס, ולאחר מכן העבד ''שיחק בכסף'' לעיניו של בעל העבד הקטין, במטרה ''לשכנע'' אותו למכור את העבד שברשותו. ואז, לאחר שהקטין יתרצה למכור את העבד, יכתוב האפוטרופוס שטר שחרור לעבד, ובכך בעצם גרמנו לבן הקטין לשחרר את העבד שברשותו [יש לציין כי אם קטין מוכר או קונה – הפעולה נחשבת לתקינה, כמו שנלמד במשנה, בהמשך המסכת (נ''ט.): הפעוטות - מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין].
מהו המסר
אנו למדים ממעשה זה של חכמים, כי לפעמים אין ברירה. צריך ''לעשות טריקים'' על מנת להגיע לתוצאות. גם להורים ניתנת הזכות, ולפעמים גם חובה, לעשות ''טריקים'' לילדים, על מנת לגרום להם לעשות מעשה, או לחילופין למנוע מהם לעשות מעשה לא טוב.
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי - נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]
