לפתוח את הראש / רפי זברגר

גיטין לח ע"א
 

הקדמה 

בדף שלנו אנו עוסקים בדיני עבד כנעני והמקבילה שלו: שפחה כנענית. נרחיב מעט על מושג ''עבד כנעני''. מדובר באדם שאינו יהודי, הנמכר ליהודי לעבדות. במהלך פעולה זו, עובר העבד גיור חלקי, הכולל מילה וטבילה, המחייבים אותו לשמור מצוות כמו אשה. עם שחרורו מעבדותו, הופך להיות יהודי לכל דבר. יש לזכור את התקופה הפרי היסטורית, בה העבדות הייתה חלק מ"הנוף הרגיל'' של החיים באשר הם. העבדים בתקופה ההיא היו בשפל המדרגה, ספגו השפלות ויחס עוין, והתורה במצוות הקשורות לעבדים, מעגנת את הנושא ו''מעדנת'' מאוד את היחס אליהם. נצטט הלכה אחת מהלכות עבדים ברמב''ם (פרק ט', הלכה י''ב): "מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך. ואף על פי שהדין כך, מידת חסידות ודרכי החכמה שיהיה עדם רחמן ורודף צדק, ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכלו ומכל משקהו...ומקדימים מזון .. העבדים על סעודת עצמן...ברוב מדינות העולם בוטל מוסד העבדות, וגם ביהדות כמעט לא מיושמים הלכה למעשה.
 

הנושא

הגמרא מספרת על אמה (שפחה כנענית) שהייתה ''מופקרת'' והיו נוהגים בה איסורים. על כך אמר אביי [שמו של חכם]: אם לא הייתה הלכה של רב יהודה בשם שמואל: כל המשחרר עבדו עובר בעשה [לעולם בהם תעבודו] היינו מכריחים את אדונו של העבד לכתוב לו שטר שחרור ולשחררו. רבינא מספר סיפור אמיתי, אשר מתוכו יש לכאורה קושי על אביי.
הסיפור מספר על רב חנינא בנו של רב קטינא המצטט סיפור מעשה: הייתה אשה שהייתה מוגדרת כ''חציה שפחה וחציה בת חורין" [שפחה של שני אנשים, כאשר אחד שחררה והשני לא. אשה כזאת בעצם נשארה להיות חצי שפחה, אך בד בבד ''החצי המשוחרר'' מוגדר כבן חורין] והכריחו את אדונה לשחררה. רב נחמן בנו של רבי יצחק הסביר זאת, כיוון ש: מנהג הפקר נהגו בה. אם כן, אנו רואים לפי סיפור זה, כי ניתן לשחרר שפחה כנענית, למרות האסור בדבר, וקשה על אביי.
תשובת הגמרא, שיש הבדל בין המקרים. אשה חצי שפחה וחצי בת חורין, לא יכולה להתחתן לא עם עבד, בגלל החצי בת חורין שבה, ומנגד גם לא יכולה להתחתן עם ''בן חורין'' [לא עבד] בגלל חצי השפחה שלה, ולכן ''מקילים'' ומחייבים את אדונה לשחררה, מה שאין כן במקרה הראשון, שם יכולה להינשא לעבד.
               

מהו המסר

מהדין שבו כפו את האדון לשחרר את השפחה, למרות האיסור בדבר, אנו למדים כי לפעמים אנו עוברים על איסורים כדי לסייע לאדם במצוקה [או כדי לקיים מצווה, כפי שרואים בהמשך הגמרא, בה שחררו עבד על מנת לצרפו למניין תפילה]. מקרי קיצון אלו, מלמדים אותנו כי צריך ''לפתוח את הראש'' ולבחון כל מצב בחיים מהן האפשרויות בחירה לביצוע, ובמקרי קיצון ניתן לפעמים גם ''לעבור גבולות''. [ניתן רק לאנשים ''בעלי סמכות'' מתאימה].


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]