פרישות זו מכה / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
סוטה כ ע"א
ומכות פרושין - הרי אלו מבלי עולם.
איך אפשר להתקדש ולהטהר? האם צומות נוספים זו הדרך הנכונה? או אולי פרישות מענייני העולם?
תשובה שהיא דרך חיים לשאלה זו מביא רבי יוסף יצחק מליובאוויטש בשם אביו, אדמו"ר הרש"ב (ספר התולדות מוהריי"ץ, ב, עמ' 44), מתוך סיום דברי משנה זו.
הביטוי "מכות פרושים", מסביר הרבי הרש"ב, מכוון לכך שהפרישות עצמה היא מכה לעבודת ה' של כל יהודי. היינו, כאשר יהודי מבקש לבסס את עבודת ה' שלו כך שתהיה יציבה ואיתנה, הרי שהפרישות מכה ומחבלת במאמצים אלו.
הסיבה לזה היא, משום שהעולם הזה על כל משאביו ניתן לאדם בכדי לעבוד עליו, לזככו ולהרימו לקדושה. כך שאם האדם נמנע מלעסוק בענייני העולם, הוא בעצם זונח את מרכז הכובד של עבודת ה' שלו, ולא עושה את מה שהוא צריך לעשות.
לכן, על האדם דווקא לראות כיצד הוא לוקח את ענייני העולם החומרי, ובמקום להתנזר מהם הוא תדיר מכוון אותם לקדושה.
הפרישות נועדה כדי להשתמש בה באופן הנכון והראוי ולפרוש מאיסורים, ואילו כאשר האדם לוקח משאב זה ומכוון אותו כנגד הדברים שעליהם עליו לעבוד, הרי זוהי מכה כפולה: גם לאמצעי הפרישות שמנוצל בצורה הלא נכונה, וגם לאדם שבעצם לא עושה את העבודה שלשמה הושם בעולם הזה.
לכן, הדרך להתקדש איננה בבריחה מאחריות ומעבודה. הדרך להתקדש היא לבצע את מה שאנחנו אמורים לבצע.
