סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

תוכו אכל קליפתו זרק / רפי זברגר

גיטין לא ע"א
 

הקדמה 

במשנה בעמוד א' הובאה דעתו של רבי יהודה, שיש לבדוק את היין שלא החמיץ בשלושה זמנים במשך השנה [אם יין החמיץ לא ניתן יותר להפריש ממנו תרומות ומעשרות על יין אחר וההיפך]. נעמוד כאן על המועד הראשון, מבין שלושת המועדים: קידום של מוצאי חג – בעת בו מנשבת רוח מזרחים [קדים] אחרי חג הסוכות. 
 

הנושא

מכיוון שהוזכרו רוחות במשנה, הגמרא מספרת סיפור הקשור ברוחות: שני חכמים, רב הונא ורב חסדא ישבו יחדיו באיזה שהוא מקום, וחלף על פניהם אדם בשם גניבא. אמר אחד לשני: בואו נעמוד בפני גניבא, שכן הוא תלמיד חכם [בלשון הגמרא: בר אוריין]. ענה לו חברו: לפני בעל מחלוקת נעמוד? כלומר, אין טעם לעמוד בפני איש זה, למרות היותו אולי תלמיד חכם, כיוון שהוא בעל מחלוקת ואין סיבה לעמוד בפניו. תוך כדי הדיון הפנימי שלהם, התקרב האיש עליהם ושאל אותם במה הם עסוקים עכשיו? ענו לו שהם עוסקים בנושא רוחות. כששמע זאת, ציטט להם האיש מאמר של רב חנן, בנו של רבא בשם רב: ארבע רוחות מנשבות בכל יום, ורוח צפונית מנשבת עם כולן, שאלמלא כן, אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת, ורוח דרומית קשה מכולן, ואלמלא בן נץ [שם של מלאך] מעמידה, מחרבת כל העולם כולו מפניה. רוח צפונית חיונית לקיומו של העולם, ורוח דרומית מסוכנת מכולם, והמלאך מציל אותנו מפניה. הסיפור לא ''מגלה'' לנו מה היה בסוף הוויכוח בין החכמים, האם יש לעמוד בפני האיש או לא.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                            

מהו המסר

בסיפור מעניין זה, ראינו כי גם אדם שהוא ''בעל מחלוקת'' יכול ומסוגל לדבר ''דברים של טעם''. נראה שמחלוקת בין החכמים מייצגת שתי גישות ביחס לאנשים ''מורכבים'' [בעצם כולנו אנשים מורכבים, ברמה כזאת או אחרת!]. אנשים שיש להם צדדים חיוביים מרשימים, ומנגד, צדדים שאינם חיוביים בלשון המעטה. איך נתייחס לאותם אנשים. יש האומרים: ניתן ליישם את המשפט: תוכו אכל קליפתו זרק (חגיגה ט''ו:) במשמעות של להכיר בצדדים הטובים והחיוביים של האדם, ו''להשליך'', או לא להתייחס לממדים הלא טובים. לעומת גישה אחרת, הפוסלת אדם, כאשר קיים בו מימד ''שלילי חזק''. לא נפסקה הלכה בסוגיא זו, אך נראה, כי כדאי לנו לאמץ דווקא את הגישה של ''תוכו אכל קליפתו זרק''. זוהי גישה יותר ''חיובית'', ומנסה לראות בכל אחד את הצדדים הטובים. 
  

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר