סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


בריה שאין בה נשמה

מכות יז ע"א

 

"ורבנן? בריית נשמה חשובה, חטה לא חשובה. תניא כותיה דרבי ירמיה, רבי שמעון אומר: כל שהוא למכות, לא אמרו כזית אלא לענין קרבן".

כתב השו"ע או"ח רי, א: "ויש מסתפקים לומר שעל דבר שהוא כברייתו, כגון גרגיר של ענב או של רימון, שמברכין לאחריו אף על פי שאין בו כזית; לכך נכון ליזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית".

הסברה שצריך לברך היא על פי הירושלמי במסכת ברכות פרק ו הלכה א: "רבי יוחנן נסב זייתא ובירך לפניו ולאחריו... ולית ליה לרבי יוחנן שגלעינתו ממעטתו? מה עבד ליה רבי יוחנן משום בירייה. מילתיה דרבי יוחנן אמרה שכן אפילו אכל פרידה אחת של ענב או פרידה אחת של רימון שהוא טעון ברכה לפניה ולאחריה".

והספק הוא האם קיימת מחלוקת בין הירושלמי לבבלי במסכת ברכות דף לח ע"ב: "אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: רבי יוחנן היכי מברך על זית מליח? כיון דשקילא לגרעיניה בצר ליה שיעורא! - אמר ליה: מי סברת כזית גדול בעינן? כזית בינוני בעינן (והא איכא), וההוא דאייתו לקמיה דרבי יוחנן - זית גדול הוה, דאף על גב דשקלוה לגרעינותיה פש ליה שיעורא".

וקשה, למה לירושלמי מברך על בריה שאין בה נשמה, הרי אין בה חשיבות של בריה, לדעת חכמים החולקים על רבי שמעון במשנה במכות.

וכתב הקרן אורה במסכת נזיר דף לה ע"א: "ובירושלמי בשמעתין (ה"א) משמע דלוקה על ענבה אחת משום בריה. וכתב הפני משה דהיינו כרבי שמעון במכות וכראב"ע בחרצנים וזג. ולא משמע הכי מסתימת דברי הירושלמי.
ונראה קצת דמפרש להא דתנן אינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית קאי על צירופין. אבל בענבה עצמה לוקה משום בריה וכן הוא שיטתו לענין ברכה דצריך לברך אחר ענבה אחת אף על גב דלית בה כזית. אלא דקשה לפי זה מסתמא דמתניתין במכות דאינו חייב על חטה אחת ועל כרחך צריך לחלק בין בריית נשמה לשאר בריה וכדאמרינן במכות. וי"ל דגבי טבל שאני דלא נאמר חטה בקרא ומשום הכי לא חשיבא בריה. אבל נמלה אף על גב דלא נאמרה גם כן מפורש אלא בכלל שרץ אפילו הכי כיון דברית נשמה היא חשיבא בריה אבל הכא דענבים נאמרו בפירוש לוקה אף על ענבה אחת וחשיבה בריה והיינו טעמא דלענין ברכה חשיבה בריה משום דגבי ברכה גם כן נאמרו ז' המינים בפרט דגפן היינו ענב וכן שאר מינים. ודברים אלו צ"ע יותר".

לדעת הפני משה טעם הירושלמי, שהוא פוסק כרבי שמעון. לדבריו גם הירושלמי בברכות יתפרש כן.
לפי זה לא קי"ל כירושלמי שהרי לא פסקינן כרבי שמעון. ואין לחוש לאכול גרגיר של רימון שאין בו כזית בלא ברכה אחרונה.
בסוף דבריו מסיק הקרן אורה שבסוגיה זו נחוץ עוד עיון.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר