שליחות לגלילת ספר תורה

הרב דב קדרון

נזיר יב ע"א

בגמרא נאמר שאדם לא יכול למנות שליח שיקדש עבורו אשה נשואה, גם אם אומר לשליח: "קדשנה לי לכשתתגרש", מפני שאדם יכול למנות שליח רק עבור דברים שהוא עצמו יכול לבצע בזמן מינוי השליחות.

כך נאמר גם במסכת בבא קמא (קי,א) שכהן שהוא זקן או חולה, ואין ביכולתו לעבוד את עבודת בית המקדש – לא יכול למנות כהן אחר בתור שליח להקריב עבורו קרבן, כי אין לאדם אפשרות למנות שליח כדי לבצע דבר שהוא עצמו לא יכול לבצע בזמן מינוי השליחות.

על פי זה פסק מהר"י מברונא (שו"ת סימן קעח) שמי שקנה במעות את הזכות של גלילה והוצאת ספר התורה, ונעשה חולה, לא יכול למנות שליח שיעשה את הפעולות הללו עבורו, כי אין בכוחו למנות שליח לעשות דבר שהוא עצמו לא יכול לעשות.

הוא מוסיף (על פי הגמרא בקידושין כג,ב) שאם יש בכוחו של האדם החולה לגלול את ספר התורה בביתו, ורק אין לו כוח ללכת לבית הכנסת, אז נחשבת פעולת הגלילה כדבר שיש ביכולתו לעשות – ורשאי הוא למנות שליח שיעשה פעולה זו עבורו, אבל אם הוא כל כך חלש, שאפילו בביתו אין בכוחו לגלול ספר תורה – אז אין דבר זה ביכולתו ואינו יכול למנות שליח לעשייתו.