התרת נדר שעדיין לא חל

הרב דב קדרון

נדרים פט ע"ב

נפסק להלכה שאין אפשרות להתיר נדר לפני שהוא חל, כגון מי שנשבע שלא יאכל בשר שלושים יום מראש חודש אייר, אין אפשרות להתיר לו את הנדר לפני שיגיע ראש חודש אייר והנדר ייכנס לתוקף.

אדם אחד מתוך קטטה עם אשתו הוציא מפיו שבועה בחיי בנם שלא ילך לחגיגת בר מצוה שהתכוננה להיות אצל קרובי משפחתם בשבת בזמן קרוב, וכמובן שדבר זה גרם התרגזות גדולה אצל אנשי המשפחה, והוא התחרט על שבועתו ובמיוחד שהכניס את בנו בתוך לשון השבועה, וגם לב בנו כאב על שלא ילך לחגיגת חבירו קרובו. כי אם אבותיו לא ילכו גם הוא לא ילך מפני הבושה, והושיבו בית דין על זה והתירו לו את השבועה בחרטה ופתח כמפורש בי"ד (סי' רכ"ח ס"ז), והרווחה הייתה לו ונעשה שלום במשפחה. אולם ההתרה הייתה בערב שבת קודש אחר הצהרים, טרם חלה השבועה, כיון שלא חלה עד למחרת בעת החגיגה.

בעל שו"ת מנחת יצחק (חלק א סימן יט) דן בזה וכתב שבדיעבד אפשר לסמוך על כמה דעות בפוסקים להקל בעניין הזה.
בעניין אחר הר"ן (בשו"ת סימן נא) נשאל על מעשה באיש אחד שנתקוטט עם אשתו ביום ששי בבקר ומתוך כך נשבע שלא יהא השבת הבאה בתוך העיר, ובעוד יום הששי סמוך לתחילת שקיעת החמה נתחרט על שבועתו ובא לישאל עליה, ופסק שיכול להתיר קודם השבת, כי בכלל שבועתו הוא מחויב לצאת מהעיר קודם שבת, ולפיכך כבר בערב שבת עם חשכה חל הנדר, ולאחר שחל ניתן להתיר אותו.