רבו של ריש לקיש
מכות יד ע"ב
"בשלמא ריש לקיש לא אמר כרבי יוחנן - גזירה שוה לא גמיר".
פירש רש"י: "גזירה שוה לא גמר - ולא למדה מרבו".
וקשה, הכיצד לא למד גזירה שווה זו, והלא רבו היה רבי יוחנן, כמו שאמרו במסכת בבא מציעא דף פד ע"א: "אקרייה ואתנייה, ושוייה גברא רבא" - רבי יוחנן לימד את ריש לקיש מקרא ומשנה, ועשאו אדם גדול!
אלא שכתבו התוספות שם: "אי הדרת בך כו' - מכאן אמר ר"ת דריש לקיש מתחלה ידע הרבה, אלא שפרק עול תורה ונעשה עם הארץ". כלומר שהביטוי 'הדרת בך' האמור שם - כלומר לשון 'חוזר' בתשובה, משמעו שחוזר למעלתו שהיתה לו לפני כן.
וכן אמרו במסכת עירובין דף סה ע"ב: "ריש לקיש ותלמידי דרבי חנינא איקלעו לההוא פונדק... אמר להן ריש לקיש: נשכור, ולכשנגיע אצל רבותינו שבדרום נשאל להן. אתו שיילו לרבי אפס, אמר להן: יפה עשיתם ששכרתם". וכתב שם תוספות הרא"ש: "ריש לקיש ותלמידי דר' חנינא וכו'. כאן מוכיח כדברי ר"ת, דריש לקיש גברא רבה הוה קודם שבא לפני ר' יוחנן, דהאי עוברא הוה סמוך לפטירתו של רבי כיון דשיילוה לר' אפס, ור' אפס לא חיה אחר רבי אלא שתי שנים ומחצה, כדאיתא בכתובות בסוף פ' הנושא". הרי שלריש לקיש היה רב קדום, והוא רבי אפס שמילא את מקומו של רבי יהודה הנשיא בראשות הישיבה.
ועדין צריך ביאור, אמנם הוא לא למד גזירה שוה זו מרבי אפס למשל, אך למה לא ילמדנה עתה מרבי יוחנן?
אלא שההלכות אינן נלמדות בשרירותיות, אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה. וכשלמד ריש לקיש מרבו הראשון, למד שיטה שלימה, אלו דרשות נלמדות ואלו לאו.
