מה היו השאלות במבצע אנטבה?

הרב דב קדרון

נדרים פ ע"ב

בגמרא מובאת מחלוקת התנאים לגבי מצב שבו לבני עיר אחת יש מעיין של מים, ויש להם מספיק מים לשתות, אלא שהם צריכים את מי המעיין לכביסה, ואילו לבני עיר אחרת אין אפילו מים לשתות, לדעת חכמים חיי אחרים קודמים לכביסתם, והם צריכים לתת את המים לבני העיר האחרת, ואילו רבי יוסי אומר שכביסתם קודמת לחיי אחרים.

יש שהסבירו (העמק שאלה קמז,ד) שנושא המחלוקת הוא: האם חייב אדם להכניס את עצמו לספק סכנה כדי להציל את חברו, כי יכולה להיות סכנת חיים לאנשים מסוימים אם לא יכבסו את בגדיהם.

בנושא הזה נחלקו הפוסקים, לדעת הגהות מיימוניות (הל' רוצח פ"א, בשם הירושלמי, מובא בב"י חו"מ סימן תכו) אדם חייב להכניס את עצמו לספק סכנה כדי להציל את חברו, ולעומת זאת הרדב"ז (ח"ג סימן תרכה) כתב שאסור לעשות זאת ומי שמכניס את עצמו לספק סכנה כדי להציל את חברו הוא חסיד שוטה.

בשאלה זו דנו הפוסקים בקשר לאדם הרוצה לתרום כליה לחברו, האם מותר, האם אסור או יש בזה מידת חסידות. כמו כן דן בזה הגר"ע יוסף זצ"ל, לפני מבצע אנטבה, וכתב שנשאל בטרם החליטה הממשלה סופית על המבצע, והשאלות העיקריות שדן בהן היו: האם לשחרר את 40 המחבלים הכלואים בישראל, כדרישת החוטפים, והאם להכניס את החיילים לספק סכנה כדי להציל את החטופים מסכנה וודאית.