מי היה ראש לראשי המטות?
הרב דב קדרון
נדרים עח ע"א
בגמרא לומדים מהפסוק (במדבר ל, ב): "רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת", שלא רק שלושה, אלא אף יחיד מומחה רשאי להתיר נדרים, והר"ן כותב (על פי הירושלמי) שלמי שסבור שאין צורך שאותו יחיד יהיה סמוך, אז כל מי שהוא רב מובהק בדורו רשאי להתיר נדרים לבדו, כשם שמסופר בירושלמי (בסוף הפרק) שרב הונא התיר נדרים יחידי, ותמה על כך רבי זעירא: האם רב הונא הוא בגדר של "ראשי המטות", וענה לו רבי יוסי: אם אין רב הונא ראשי המטות אז מי נחשב ראשי המטות, רב הונא הוא ראש לראשי המטות.
בעל ספר עלי תמר (מסכת חגיגה פרק א הלכה ח) כותב שלמרות שבתורה נזכר שדווקא ראשי המטות, שיש להם תפקיד הנהגה רשמי, הם אלו שיכולים להתיר נדרים ביחידי, אין זאת אומרת שדווקא תפקיד הנהגה רשמי הוא התנאי לכך, כי בוודאי גדול יותר כתר תורה שהתורה מכתירתו, ממה שמכתירו כראש המטה הנשיא או הריש גלותא. ורב הונא הרי התורה גופא הכתירתו בכתר תורה, ולא כראש המטה אלא כראש לראשי המטות, וכמו שאמרו בירושלמי (פאה פ"ח ה"ו) שכאשר רבי חגיי היה ממנה פרנסין "הוה מטעין להון אורייתא", ומפרש עץ יוסף (על עין יעקב, בכורים פרק ג אות מה) שלקח ספר תורה ונתן להם לטעון אותה בזרוען. לומר לך שאין ראוי להיות מנהיג אלא מי שהוא בן תורה, ורק מהתורה היא כל השררה והכבוד, שנאמר: "בי מלכים ימלכו ורוזנים יחוקקו צדק". ומוסיף בעל עלי תמר שמכאן שגדול הדור הוא הראש לראשי המטות וחכמיה, כי נזר התורה על ראשו העולה על כל התוארים והכתרים. ואכן רוב גדולי ישראל שמתורתם ומפיהם אנו חיים, לא העדה הגדולה או הקטנה הכתירתם אך נותן התורה הכתירם.
