לחנך מתוך ריחוק / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
נזיר מט ע"ב
כעס רבי יהודה ואמר להן, לא כך אמרתי לכם: אל יכנסו תלמידי רבי מאיר לכאן מפני שקנתרנין הן?
האם שיטת החינוך היחידה צריכה להיות על ידי קירוב, או שיש מקום לרחק תלמיד כחלק מתהליך החינוך שלו? ואם כן מתי ובאלו תנאים?
מתוך דברי הגמרא שלנו לומד רבי נחמן מברסלב (ספר המידות, צדיק, אות פג) שיש מקום לרחק תלמיד כאשר מה שנראה ממנו הוא שהוא מגיע להתקרב לצדיק מבלי שיש לו סיבה טהורה לעשות כן. זו הסיבה שכאשר ראה רבי יהודה שהשאלות שהוא נשאל הן קנטרניות, הנחת היסוד שלו הייתה שהסיבה שתלמידי רבי מאי מתקרבים אליו איננה הסיבה הנכונה, היינו לקבל וללמוד, אלא מסיבות אחרות שאינן הסיבות נכונות.
במצב כזה, אומר רבי נחמן, הרי שכחלק מתהליך החינוך והלימוד, יכול וצריך הצדיק להרחיק את התלמיד, כדי להעביר לו את המסר החינוכי שעליו לעשות עבודה עצמית לפני שהוא מבקש לקבל מן הצדיק.
רעיון זה מופיע גם בדבריו של בעל התניא (הלכות תלמוד תורה, פרק ד קונטרס אחרון א), אלא שהוא מגביל את ההנהגה הזו, כך שאמנם השמאל תהיה דוחה, אולם במקביל אליה תהיה הימין מקרבת, והרב לא יסגור את הדלת לתלמיד באופן שהוא ירגיש דחוי לגמרי, אלא רק באופן שהוא ירגיש שהוא צריך לתקן ולשפר דרכיו.
באופן כזה, יוכל התלמיד ללמוד בסופו של דבר אלא שהפעם בצורה נעלה ואיכותית הרבה יותר.
