חישוב מסלול מחדש / רפי זברגר

נדרים סג ע''ב
 

הקדמה 

המשנה השניה בדף מתפרסת על רוב עמוד ב' ומסיימת את הפרק ללא גמרא שאחריה. המשנה ממשיכה לעסוק בפרשנות דברי הנודר על זמני הנדר שאינם מוגדרים דיו. בפרקים הראשונים של המסכת עסקנו רבות בפתיחת נדר על ע''י חכם בעזרת פתח או חרטה, במאמר זה נתמקד בשני נדרים ייחודיים שנעשה בהם פתח ללא צורך בחכם. 
 

הנושא

האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך אם אין את בא ונוטל לבניך כור אחד של חטין ושתי חביות של יין –
אדם המבקש לתת מתנה לחברו, או יותר נכון לבניו של חברו, ואמר זאת בלשון נדר: אני אוסר על עצמי ליהנות ממך אם אינך מקבל ממני את המתנה (כור חיטין ושתי חביות יין) והחבר סרב לקבל את המתנה.
- הרי זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם, ויאמר לו כלום אמרת אלא מפני כבודי, זהו כבודי;
פוסקת המשנה כי ניתן להפר נדר זה באופן עצמאי ללא חכם. הסיבה: כל מטרתו של הנודר היא לכבד את חברו, בכך שהוא מראה שרוצה לתת לו מתנה, אבל אומר המקבל, כי הכבוד היותר גדול שלי בעיני הציבור כשאני לא מעוניין לקבל את המתנה שאתה מבקש לתת לי.
מקרה זה הובא גם בדף כ''ד במסגרת דיונים על נדרי זירוזין, ושם הסביר המאירי כיצד ניתן לפתוח פתח לנדר ללא צורך בחכם:
... כלומר שישמעו שהיית רוצה ליתן ולא רציתי לקבל וכבר נתקיים נדרך במה שנודע שרוצה היית ליתן
מטרת הנדר היא לכבד את החבר. ואם המטרה הושגה בכך שכולם רואים שאני מסרב לקבל מתנה ממך, הרי זה בעצם ''קיום הנדר'' וממילא ניתן לומר כי אין צורך ואין משמעות להפרת הנדר.
וכן האומר לחבירו קונם שאת נהנית לי אם אין את בא ונותן לבני כור של חטין ושתי חביות של יין
במקרה זה המקבל (או המבקש לקבל) נודר ואומר כי חברו יהיה מודר הנאה ממנו אם אינו מסייע לו ונותן לו מתנה עבור בנו הסמוך על שולחנו מתנה (כור חיטין ו/או שתי חביות יין). במקרה זה באנו למחלוקת תנאים:
– רבי מאיר אומר: אסור עד שיתן, וחכמים אומרים: אף זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם,
רבי מאיר דן מקרה זה כנדר ''רגיל'' ולכן אסור לנותן ליהנות מהמקבל, עד שלא יתן את המתנה עבור בנו של המקבל.
לשיטתו, יש הבדל בין מקרה זה למקרה הקודם, בכך שבמקרה הקודם כל המטרה של הנדר היה לכבד, ואם יש כבוד, אף שהתנאי הספציפי בנדר לא התקיים, הרי רואים כאילו הנדר התקיים ואין צורך בחכם להתירו.
חכמים חולקים וסוברים כי גם במקרה זה, אם בסופו של דבר הנודר אינו צריך המתנה עבור ילדו, הרי שמטרת הנדר להרוויח עבור ילדו אינה נצרכת עוד, ו"כאילו שהוא הרוויח עבור הילד" . לכן לדעתם, גם כאן אין צורך בהתרת חכם, אלא הנודר כביכול ''מפר'' את נדרו ומבטלו. 
  

מהו המסר

למדנו היום את המקרים אותם הזכרנו לפני כארבעים דפים, המלמדים אותנו אופן מיוחד של ''הפרת הנדר''.
הנדר מופר כמעט ''באופן אוטומטי'' כיוון שמהותו, דרישותיו ומטרותיו אינם נדרשות עוד והוא כאילו לא היה כלל.
אופן ייחודי זה של הפרת נדרים בעצם מקביל למצבים אחרים בחיים, בהם אמרנו אמירה מסוימת שהייתה נכונה לשעתו, אך מתברר לאחר זמן כי כבר אינה רלוונטית יותר.
''התגובה המתבקשת'' במקרים אלו היא ראשית לכל להכיר ולהבין כי הדברים שנאמרו בזמן קודם כבר אינם שייכים, אינם מתאימים ואינם רלוונטיים עוד. לאחר שהבנו את המצב לאשורו, יש לבצע ''מסלול מחדש'' ולקבוע בכך כי אנו מוותרים על הדברים שנאמרו קודם לכן, ואין פנינו אלא לעתיד.
ישנם אנשים (ואולי רוב האנשים} שקשה להם מאוד לסגת בצורה מוחלטת כל כך מדברים שהם עצמם אמרו בעבר. קשה להם להכיר בעובדה כי הדברים אינם מתאימים, אינם רלוונטיים עוד. זהו בהחלט אופן מיוחד של ''עבודת המידות'', להכיר בטעויות, להודות בהם ולאחר מכן לבטלם ולהתחיל מחדש.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח, ולרפואה שלימה של הרב חיים מאיר בן מלכה
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]