מדוע יש סתירות במשנה ברורה?
הרב דב קדרון
נדרים סג ע"א
בגמרא מובאת מחלוקת התנאים בקשר לשנה מעוברת: איזה אדר הוא החודש הנוסף, האם סתם אדר הוא אדר הראשון, ואדר השני הוא הנוסף, או סתם אדר הוא אדר השני ואדר הראשון הוא הנוסף, וכידוע נחלקו בזה גם הפוסקים לעניין קביעת יום השנה לפטירת אדם ועוד עניינים.
בעניין זה קיימת סתירה בין פסקי המשנה ברורה לגבי אדם שנעשה לו נס באדר ורוצה לעשות לעצמו יום טוב, שכן במקום אחד (סימן תרפו ס"ק ח) הוא כותב:
ומי שנעשה לו נס באדר ונדר לעשות פורים כשיבוא שנת העיבור צריך לעשות הפורים באדר שני אם לא שנעשה לו הנס בשנת העיבור באדר ראשון.
ובמקום אחר (סימן תרצז ס"ק ב) הוא כותב:
מי שאירע לו נס באדר וקבל על עצמו לעשות תמיד יום משתה ושמחה, אם אירע בשנה פשוטה עושה בראשון ואם אירע במעוברת בשני יעשה בשני. ואותה סעודה שעושין בשביל הנס היא סעודת מצוה, דכל סעודה שעושין לזכר נפלאות ד' הוא סעודת מצוה.
בנו של החפץ חיים, ר' אריה ליב זצ"ל, כתב בזיכרונותיו, שאכן יש בכמה מקומות סתירות בין פסקי המשנה ברורה, מפני שחלקים שונים של הספר נערכו על ידי אנשים שונים, אשר לפעמים הכריעו באופן שונה לגבי אותו נושא.
