רבי חנינא 'תריתאה'

הרב עזריאל זילבר

נדרים נז ע"ב

במסכת נדרים מובא :"דאמר רבי חנינא תריתאה אמר רבי ינאי בצל של תרומה שנטעו ורבו גידוליו על עיקרו מותר". דבריו מובאים בהקשר לדיון האם גידולי היתר מבטלים את האיסור. מי הוא ר' חנינא 'תריתאה'? כינוי מוזר זה לר' חנינא – 'תריתאה', לא הוסבר ע"י המפרשים.

ב'אנציקלופדיה לחכמי התלמוד' [מרגליות] מביאו בערך 'ר' חנינא תורתיא', וכותב עליו שהיה אמורא ארץ ישראלי בדור השני. הוא משער שנקרא 'תורתיא' "על שם מקומו, שלא נקבע עדיין" .

הקושי בדבריו ברור. לא נמצא מקום כזה. אף הגאון הרב ראובן מרגליות לא התייחס לשם זה בספרו על שמות וכינויים בתלמוד.

ראיתי מפרשים, הרוצים לקשור לראשו את הסיפור המסופר על התנא ר' יוחנן בן תורתא, בן הדור השלישי לתנאים, שהתגייר בזכות הפרה שקנה מיהודי, ולא רצתה לעבוד בשבת. דבריהם לא נראים לי.

נראה שיש קשר בין כינוי זה לסוגיא בה מופיעים דבריו. שם מובאות שתי דעות של אמוראים, החולקות על ר' ינאי, ואוסרות גידולים של היתר, שרבו על העיקר האסור.

כך נאמר שם :"דאמר רבי חנינא תריתאה אמר רבי ינאי בצל של תרומה שנטעו ורבו גידוליו על עיקרו מותר א"ל ר' ירמיה ואיתימא רבי זריקא שביק מר תרין ועביד כחד מאן נינהו תרין דא"ר אבהו א"ר יוחנן ילדה שסיבכה בזקינה ובה פירות אע"פ שהוסיפה מאתים אסור וא"ר שמואל בר רבי נחמני א"ר יונתן בצל שנטעו בכרם ונעקר הכרם אסור...".

ניתן להבין בגמרא זו, שר' חנינא העדיף את דברי ר' ינאי המיקל, על פני דעותיהם של ר' יוחנן ור' יונתן, המחמירים בפירות ערלה שהוסיפו בגודלם פי מאתיים, ובבצל של כלאיים שהוסיף גידולי היתר [הדעות - בהתאמה]

אומנם הטענה בגמרא היא כלפי ר' יצחק נפחא, אך מביא השמועה הוא ר' חנינא שהעדיף את הדעה השלישית, ומכאן לענ"ד מקור הביטוי 'תריתאה' = שלישי. 'תרי' בלעז.

הסבר זה מבואר עוד יותר לפי דברי האנציקלופיה [שם], שר' חנינא היה מתלמידי ר' יוחנן, ומכל מקום הלך כאן שלא כדעתו.

יש בחז"ל מקומות נוספים של שימוש ב'תרי' או 'טרי' לבטא את המספר 3. במשנה נאמר :"בית עגול, בית טריגון, בית הבנוי בספינה או באסקריא, על ארבע קורות, אינו מטמא בנגעים". [משנה נגעים פרק יב] 'טריגון' הוא בית בצורת משולש. כמו כן בגמרא :"והתניא אלו הן מעשה קדרה חילקא טרגיס..." 'טרגיס' הוא חיטה המחולקת לשלושה חלקים.