סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אם היו עלין שלהן שחורין אסורין – בצל הגינה 

 

"דתנן: בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו, אם היו עלין שלהן שחורין אסורין, הוריקו מותרין; רבי חנניא בן אנטיגנוס אומר: אם יכולין ליתלש בעלין שלהן אסורין, וכנגדן למוצאי שביעית מותרין, למימרא, דגידולי היתר מעלין את האיסור. ודלמא במדוכנין? (נדרים, נח ע"א).


שם עברי: בצל הגינה (שום נבוב)    שם באנגלית:  Onion  שם מדעי: Allium cepa

שם נרדף במקורות: שמכי   


נושא מרכזי: כיצד מוכיחים "עלים שחורים" את גידול הבצל?
 

לריכוז המאמרים שנכתבו על הבצל הקש/י כאן.

 

בצל הגינה הוא ירק מאכל בסוג שום במשפחת השומיים (בעבר נכללה משפחה זו במשפחת השושניים). הבצל איננו רק שם של צמח ספציפי אלא גם שמו של איבר האגירה התת קרקעי הקיים בחלק מהגיאופיטים (1) כדוגמת החצב. הבצל מורכב למעשה מעלים שאבדו את יכולתם לבצע הטמעה (2) (הם אינם מכילים כלורופיל ולכן אינם ירוקים) והפכו ל"מחסני" חומרי התשמורת של הצמח. הבצל בנוי שכבות - שכבות של גלדים שהם גלגולי העלים החופים זה את זה (תמונה 1). בעונת הצימוח גלדים אלו מתארכים וחלקם הבולט מעל פני הקרקע הופך להיות עלים ירוקים. בתחתית הבצל ישנו מבנה שטוח המכונה עוגת הבצל, שהוא גלגול של גבעול. מעוגת הבצל יוצאת כלפי מטה ציצת שורשים, דרכה הצמח סופג את המים והמינרלים מהאדמה. הבצל אוגר מים וחומרי מזון בעונה הצימוח הנוחה (בארץ ישראל עונה זו היא החורף) ומאפשר לצמח לנצלם במשך העונה הקשה.

ראשית עלינו לברר מהם עלים שחורים ומהם עלים ירוקים? לאור העובדה שלבצל אין עלים שחורים אלא רק עלים ירוקים עלינו להניח שעלים "שחורים" הם עלים בגוון ירוק כהה (תמונה 2). בלשון הר"ן: "... דתניא בצלים שירדו עליהם גשמים בשביעית וצמחו אם היו עלין שלהן שחורין אסורין, לאו שחורין ממש אלא נוטים לשחרות שזה מוכיח שגדולן יפה ומקרקע שביעית נתגדלו ולפיכך אסורין". . ייתכן שגם ה"אתרוג הכושי" הפסול למצוות ארבעת המינים (סוכה, פ"ג מ"ו) הוא אתרוג ירוק כהה. המאירי (סוכה, לד ע"ב) פירש: "אתרוג הכושי פסול כלומר נוטה לשחרות והוא שירקרקותו כהה וקוראו כושי בהיקש של שאר אתרוגין וכו'". גם בסוגיה העוסקת בטיב היין הכשר לקידוש (בבא בתרא, צז ע"ב) צבע שחור הוא כנראה ירוק כהה: "דאמר רבא: סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום! ואלא למעוטי מפיה ומשוליה ... ואלא למעוטי יין כושי, בורק, היליסטון, של מרתף, של צמוקים וכו'". מפרש הרשב"ם: "כושי – שחור".

העלים ה"ירוקים" הם כנראה עלים בגוון ירקרק או צהבהב. סקירה של אזכורי הצבע הירוק במקרא ובספרות חז"ל מצביעה על האפשרות שבתקופה זו נכללו בצבע הירוק גם גוונים הנקראים בימינו צהוב ואולי אף כתום ווורוד (ראו במאמר "כל שאין פניה מוריקות בידוע שאינה ראויה ליבעל" (יבמות, ס ע"ב)).

מקור צבעם הירוק של עלי הצמחים הוא באברונים הנמצאים בתאיהם ונקראים כלורופלסטים. אברונים אלו מכילים את הפיגמנט כלורופיל ותפקידם לבצע את ההטמעה (פוטוסינתיזה). בתנאים של מחסור באור הכלורופלסטים מתפרקים והצמח מתבהר. כאמור, צבע עלי הבצל הנמצאים מתחת לפני הקרקע (הגלדים) לבן ורק החלקים העולים מעל פני הקרקע וחשופים לאור הופכים לירוקים. עלים מאבדים את צבעם הירוק גם כתוצאה ממחסור במים ומינרלים. הדבר נגרם בעקבות ניתוק הצמח מהקרקע או חסימת מערכת ההובלה מהגבעול לעלה. התופעה מוכרת היטב בנוף הסתיו כאשר העצים הופכים לצהובים או אדומים (תמונה 4). הדבר נובע מהתפתחות רקמת ניתוק של העלים מהגבעולים לקראת השלכת. רקמת הניתוק חוסמת את מעבר החומרים לעלים וכתוצאה מכך מתפרקים הכלורופלסטים ונחשפים הכרומופלסטים שצבעם צהוב או אדום.

בצמח פעיל בעל מערכת שורשים ואספקת מים ומינרלים תקינה העלים ירוקים. לעומת זאת בבצל שנעקר מהקרקע נפסק תהליך ההטמעה, הכלורופלסטים מתפרקים וגוון העלים הופך לצהוב עד לבן. לעיתים מתפתחים עלים גם בבצל מנותק אך הם תוצאה של שימוש בחומרי תשמורת האגורים בבצל ולא של פעילות הטמעה תקינה. על ההבדל בין השלבים כתב הר"ש (שביעית, פ"ו מ"ג): "בצלים של ששית שנכנסו בשביעית וירדו עליהן גשמים וצמחו, אם הושחרו העלים בידוע שהן גדלין ומוסיפין ... אבל הוריקו העלים צמחו ולא מארעא רבו". לרבינו אברהם מן ההר (נדרים, שם) ההשפעה של הניתוק על העלים קיצונית יותר: "ואם הוריקו העלים ונכמשו לאו מארעא קא רבו". שני מפרשים אלו ציינו שהעלים לא התפתחו מהקרקע אך לא את מקורם. את נקודה זו השלים הר"ן: "הוריקו מותרין - שכיון שהם ירוקים לאו מחמת יניקת הקרקע נתגדלו אלא מחמת הבצל עצמו". הרא"ש מתאר הבדל קיצוני יותר ודעתו בצל בעל "עלים ירוקים" כלל אינו גדל: "בצלים של ששית שנכנסו לשביעית וצמחו. אם היו עליהן שחורין אסורין. כשהבצלים גדולין עלין שלהן משחירין ונפשטין הלכך אם השחירו בידוע שגדלו מעט וגידולי איסור אוסרין את העיקר בתוספת כל שהוא. הוריקו מותרין. עמדו במקומם ולא השחירו".


מהם הבצלים בהם עוסקת הסוגיה?


מהברייתות שהובאו במהלך הסוגיה אנו לומדים שהבצל עשוי לחדש את צמיחתו לאחר תקופת תרדמה ומכאן עולות שאלות הלכתיות. "בצל שעקרו בשביעית ונטעו בשמינית ורבו גידוליו על עיקרו וכו'" (נדרים, נז ע"ב) או "בצלים שירדו עליהם גשמים וצימחו וכו'" (נדרים, נח ע"א). בניגוד לברייתא הראשונה ("בצל שעקרו") שבה ברור הטיפול שעבר הבצל עד הצמיחה הרי שבברייתא השניה ("בצלים שירדו עליהם גשמים") הדבר לא פורש ונתון למחלוקת המפרשים. יש שהבינו ב"מפרש" שמדובר בבצל שנעקר ולאחר מכן הונח על גבי הקרקע והצמיח עלים מבלי להשריש: "בצלים - של ששית שירדו עליהם גשמים בשביעית וצמחו מאיליהן בלא נטיעה". הסבר זה תמוה שהרי רבי חנניא בן אנטיגנוס מחלק בין יכולים להתלש ללא יכולים. בנוסף לכך לא ברור כיצד הבצל יכול להוסיף גידולים ללא שורשים בקרקע. לענ"ד ייתכן שגם ה"מפרש" סבר כדעת הרא"ש ואחרים שמדובר בבצל שעונת גידולו הסתיימה והוא נשאר טמון בקרקע בתרדמה עד עונת הגשמים ודבריו "וצמחו מאליהן ללא נטיעה" כוונתם שלא היה צורך לנטוע אותם כי נשארו בקרקע מאז עונת הגידול הקודמת. הסבר שלישי מובא ב"שיטה מקובצת" שמדובר בבצלים שנלקטו בשנה הששית וניטעו מחדש בשביעית: "בצלים. של ששית שעקרן בששית עם עלה שלהן ויבשן ונטען בשביעית".

מדד נוסף לאיכות העלים מובא בהמשך המשנה: "... רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר אם יכולין להיתלש בעלין שלהן אסורין וכנגד כן מוצאי שביעית מותרין". ה"מפרש": "אם יכולין ליתלש - מן הקרקע בעלין שלהן שכל כך יש להן כח בעלין שלהן שכשאוחז בעליהן שומט עיקרו עמו מן הקרקע אסורין דחשיבי גידולי שביעית". כנראה שכך הבין גם הר"ן: "אם יכולין ליתלש בעלין שלהם אסורין - דבכי האי גוונא מוכחא מילתא שיניקתם יפה". הרא"ש פירש: "אם יכולין ליתלש בעלין שלהן. אף על פי שלא השחירו אם העלין שלהן חזקין שאוחזין בעלין ותולשין אותן מן הקרקע בידוע שגדלו בצלים מן הגשמים ונתחזקו שאלמלא כן היו העלין נפרכים".

הר"ש מפרש: "אם יכולין להתלש בעלין שלהן - דרך הבצלים כשנגמרים יוצאים מעצמן מן הארץ וכשאוחז בעלין נתלשין אם חזקים הן מעט". זכיתי לצפות בהסברו של הר"ש (גם פירשו גם הרא"ש ורע"ב) כאשר חלפתי על פני שדה בצלים ליד קבוץ קלי"ה (תמונות 5-6). רוב הבצלים היו מונחים על פני הקרקע כאשר עדיין שורשיהם מחוברים אליה. רק לאחר לימוד דברי הראשונים התחוור לי שאין מדובר בארוע אקראי ולא תקין אלא במחזור החיים הרגיל של הבצל. בניגוד לאופן האיסוף הרגיל הרי שבצלים הגדלים בקיץ קשים לעקירה כפי שמשתמע מהמשנה בשביעית (פ"ה מ"ד): "לוף של ערב שביעית שנכנס לשביעית וכן בצלים הקיצונים וכן פואה של עידית, ב"ש אומרים עוקרין אותן במארופות של עץ וב"ה אומרים בקרדומות של מתכות וכו'". מפרש הרמב"ם: "בצלים הקיצונים, על שם הקיץ, מפני שכבר נתיבשו תכלית היובש ... מארופות של עץ, כלי חפירה של עץ כדי שיהא שינוי ולא ייראה כמי שחופר השדה ועובדה". בתוספתא מוצעת שיטה להקל על הוצאת הבצלים: "... בצלים שנכנסו מערב שביעית לשביעית מרבצין עליהם מים כדי שיהא נוחים ליעקר" (שביעית, פ"ב הלכה א').

בניגוד לשיטות המתייחסות לחוזק העלים התוס' מתייחס לגודלם כנראה משום שעלים קטנים אינם מאפשרים לעקור את הבצל: "רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר - אף בשלא הושחרו אם יכולין וכו' שגדלו כל כך אסורין דבידוע שגדלו רובם בשביעית".

 

תמונה 1. בצל הגינה           צילם:  Lali Masriera from Barcelona, Catalunya

 

           
תמונה 2. בצל הגינה - עלים שחורים    תמונה 3. בצל הגינה - עלים ירוקים 

 

תמונה 4. אדר בשלכת בקנדה          מקור: Common-Pics

 

           
תמונה 5.  בצל הגינה - זן לבן   תמונה 6.  בצל הגינה - בצלים שנפלטו מהקרקע

  

 



 


(1) צמחים שחלקם העל אדמתי מתייבש בסוף עונת הצמיחה ומתחדשים כל שנה מאיבר אגירה תת קרקעי כבצל, פקעת קנה שורש ועוד. לקבוצה זו שייכים רקפת, כלנית, צבעוני, חבצלת וכו'.
(2) הטמעה = פוטוסינתזה (תהליך ייצור הסוכרים בצמח).



 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

  1. ג טבת תשפ"ג 00:22 מדהים! החכמת אותי מאוד! | יוסף

    .

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר