מה עדיף ללימוד תורה – עניות או עשירות? / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

נדרים פא ע"א

הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה.

איך אפשר לגרום לכך שהצורך והמחשבות על הפרנסה לא יפגעו בלימוד התורה?

האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מצאנז קלויזנבורג (שפע חיים, חלק ב, פרשת תבא, עמ' ב) עונה על כך תשובה שמשולבת מפרקטיקה והשקפה גם יחד.

מצד אחד, הוא אומר, רואים בעיניים כי דווקא אותם אלו שהם דחוקים בפרנסה הם אלו שלומדים הכי טוב, והוא מסביר את זה על יסוד מאמר חז"ל (מכילתא שמות טז, ד) "לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן". והיינו, לא אלו שיושבים בטח שאנן בביתם כאשר יש להם כל טוב, אלא דווקא לאלו שבכל יום מצפים לחסד ה' עליהם בענייני הפרנסה. רעיון זה מתכתב היטב עם דברי הגמרא הללו, שהתורה יוצאת דווקא מבני העניים, אשר לפי הסבר זה, הסיבה לך היא מפני שהקב"ה נוכח בחייהם הרבה יותר.

לעומת זאת, אלו שאינם בני עניים, נכספים דווקא לחומריות, ומצפים לה, ולכן נקרא כסף בשם זה, משום שהוא גורר את האדם ללכת אחריו, ולא אחרי הקב"ה, ממילא הקב"ה איננו נוכח בחיי אנשים אלו, וממילא אין להם לא תורה וגם לא יראה.

מצד שני, ישנה מציאות כזו של אנשים שהקב"ה בירך אותם בשפע גדול ואפילו בעושר של ממש, ודווקא ברכה זו בגשמיות, היא זו שחיזקה אותם לשוב בתשובה שלימה אל הקב"ה. אם כן כיצד זה מסתדר עם הרעיון של "הזהרו בבני עניים", ו"לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן"?

על כך הוא עונה בתשובה נפלאה ואומר: גם שפע גדול יכול להיות מנוף להתקרבות אל הקב"ה, כפי שאומר המדרש (במדבר רבה, יא): "יברכך בעושר וישמרך מהיצר הרע", זאת אומרת שעושר ושמירה מיצר הרע יכולים ללכת יחד, וכיצד?

אם האדם שם את הנוכחות האלוקית לפני העושר שלו, את ה"יברכך" לפני ה"בעושר", ומודע לכך שכל מה שיש לו הוא משימה אלוקית מלמעלה, הרי שהצעד הבא יהיה שהוא ישמר גם מהיצר הרע, משום שהקב"ה נוכח בחייו, וגם בעושר שלו.

לעומת זאת, אם האדם שם את העושר במרכז, הרי שאז הוא מצדיק את ההתייחסות השלילית של התורה לעושר, כאשר היא אומרת (דברים ח, יג): "וכסף וזהב ירבה לך". היינו, היא שמה את ה"לך" במרכז סדר היום, לומר לנו שכאשר כל הסיבה שהאדם רוצה את העושר והממון היא בשבילו, אזי הדבר הוא קללה ולא ברכה.

וזהו הסוד בין ממון מסייע ובין ממון מעכב בעבודת ה', אם האדם שם את ה"יברכך" לפני העושר, או את ה"לך" לפני העושר.

לכן, אם אנחנו רואים שה"לך" תופס את המקום הראשון אצלנו, פשוט נחליף אותו ונדגיש את הנוכחות האלוקית בחיינו, ואז נזכה להיות מאותם אוכלי המן שלהם תינתן התורה.