עם ישראל = כוהני ה' בעולם
הרב דב קדרון
נדרים לה ע"ב
בגמרא נשאלה השאלה האם הכהנים שמקריבים קורבנות בבית המקדש פועלים כשליחים שלנו, של האנשים שבאים להקריב את קורבנם, או שמא הם פועלים כשליחים של הקב"ה לעשות את עבודת המקדש.
מרן הרב קוק זצ"ל (עין איה, תחילת ברכות, מובא בלקט ביאורי אגדות) כתב שלפי שתי האפשרויות הכוהנים מתפקדים כשליחים, ופועלים באופן שבו יש להם קשר עם אנשים אחרים.
אבל יש זמן שבו הכוהנים מתכנסים ועוסקים בעניינים של כוהנים בלבד, שאינם שייכים לזרים אחרים, זאת כאשר הם נכנסים לאכול תרומה, שאסורה לזרים.
שני סוגי הפעולות הללו, הפעולה הייחודית לכוהנים והפעולה שבה יש להם קשר עם אנשים אחרים, מקבילים לשני מיני הקריאה בשם ה' המוטלת על ישראל. אנו צריכים לקבל עול מלכות שמים על עצמנו, ולפעול גם בקריאת שם ה' אחד שלנו, שסוף כל סוף יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל מָשָלָה, שכן ישראל הם כהני ה' בעולם.
כנגד שתי הקריאות יש פעמיים ביום חיוב לקרוא את שמע: בערב, שזהו זמן שאנשים מתכנסים בביתם, ובבוקר, שזהו זמן שאנשים פועלים ביחד עם אחרים. משום כך אומרת המשנה (בתחילת מסכת ברכות) שזמן קריאת שמע של ערבית הוא משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתן, כי יש קשר בין אכילת התרומה על ידי הכוהנים, שהיא פעולה שמיוחדת לכוהנים בלבד, לקריאת שמע של ערבית, שמסמלת קבלת עול מלכות שמים של עם ישראל בלבד.
