למה נאמר: "הרואה את הנולד"?
הרב דב קדרון
נדרים ל ע"ב
לפי מסקנת הגמרא, המילה "נולדים" מתייחסת לאלו שכבר נולדו וגם לאלו שעתידים להיוולד בעתיד.
על פי זה מסביר החתם סופר (בחידושיו למסכת גיטין דף נו עמוד א) מדוע נאמר במשנה (אבות ב,ט) : "איזהו חכם הרואה את הנולד", ולא אמרו: "הרואה את העתיד", כי מי שמבין את מה שנולד ממעשה שהיה בעבר, יכול לדעת בחוכמתו את אשר עתיד להיוולד מהמעשה של עכשיו, ולכן השתמשו חז"ל בלשון 'נולד' הכולל משמעות של עבר ועתיד.
הוא מוסיף שלעיתים נדירות נעשה מעשה חסר תקדים, אשר גם אדם חכם לא יכול היה לראותו או לצפותו, כי מכיוון שחוכמתו של החכם מבוססת על מקרים שקרו בעבר, כאשר קורה מקרה שמעולם לא היה כמוהו, אין אדם שיוכל לחזותו מראש.
משום כך אין להאשים בחורבן בית המקדש את ר' זכריה בן אבקולס, שלא הסכים להקריב את הקורבן שנשלח בעצתו של בר קמצא (כפי שמסופר במסכת גיטין נו,א), ובגלל הסירוב הזה האמין הקיסר הרומי לבר קמצא שהיהודים מרדו בו, כי עד אותו זמן לא היה תקדים לכך שעל דבר קטן כזה יהודי ימסור את בית המקדש וכל ישראל בידי גוים, ולא הייתה סיבה לר' זכריה לדאוג על זה, כי גם חכם הרואה את הנולד לא יכול היה לצפות לכך.
