לתקן את הקושי עם קושי / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
נדרים נ ע"א
רבי עקיבא איתקדשת ליה ברתיה (דבר) דכלבא שבוע... אתא אליהו אידמי להון כאנשא וקא קרי אבבא, אמר להו: הבו לי פורתא דתיבנא, דילדת אתתי ולית לי מידעם לאגונה. אמר לה ר' עקיבא לאנתתיה: חזי גברא דאפילו תיבנא לא אית ליה.
החיים לא תמיד פשוטים ויש לפעמים קשיים אמיתיים. האם ישנה דרך להתמודד נפשית עם הקושי הזה?
תשובה לשאלה אקטואלית זו עונה רבי יעקב יוסף מפולנאה (תולדות יעקב יוסף, ויקרא, ג) שמביא את הפסוק מהנביא (ישעיהו ה, כ) "אוי... שמים מר למתוק ומתוק למר", ומסביר את כפל הלשון שמופיע בפסוק הזה, ביסוד לחיים.
שכן הדרך להתמודד עם רגעים מרים בחיים, ולהפוך אותם למתוקים היא בדוגמת מה שאומרים חז"ל על מה שאירע במרתה "ויורהו ה' עץ", שהמים המרים נעשו מתוקים על ידי העץ המר "ונמתק מר במר".
זאת אומרת שכאשר האדם חווה רגעים מרים, הוא צריך להתבונן דווקא על העובדה שישנן אופציות גרועות יותר, ולהודות על כל הטוב והמתוק שכבר יש לנו בחיים, כך שפתאום המר נעשה מתוק, והגדרת המתוק עצמה נפתחת מחדש לדיון.
דבריו אלו של רבי יעקב יוסף מפולנאה מתכתבים עם פתגם חסידי (היום יום כד חשון) שקובע כי בכל הנוגע למצבינו החומרי עלינו להביט מטה, על כאלו שנמצאים במצב גרוע משלנו, ולהודות ולשבח את הקב"ה על כל הטוב שגמלנו, ואילו ביחס למצבינו הרוחני עלינו להביט מעלה על אילו שנמצאים הרבה מעלינו, ולדרוש מעצמנו להשקיע עוד ועוד בעבודת ה'.
על יסוד הרעיון הזה הוא מסביר את דבריו של רבי עקיבא לרחל אישתו על אליהו הנביא, כאשר הוא הצביע על מצבו החומרי של אליהו ככזה שהופך את מצבם שלהם למתוק ונפלא.
כי המר והקושי הם בעיני האדם, ואם רק נדע לבחון אותם בפרספקטיבה הנכונה, נגלה עד כמה המר הוא בעצם מתוק מדבש.
