הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
נדרים לב ע"א
תלמוד בבלי נדרים לב, א:
"א"ר הושעיא: כל המתמים עצמו - שעה עומדת לו, שנא' התהלך לפני והיה תמים, וכתיב: והיית לאב המון גוים. אמר רבי: כל המנחש לו נחש, שנאמר: כי לא נחש ביעקב. והא בלמ"ד אל"ף כתיב! אלא משום מדה כנגד מדה. תני אהבה בריה דרבי זירא: כל אדם שאינו מנחש - מכניסין אותו במחיצה שאפי' מלאכי השרת אין יכולין ליכנס בתוכה, שנאמר: כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל וגו'".
התלמוד הבבלי מעמיד אותנו על חומרת הניחוש, כיון שבעצם הניחוש ישנה פגיעה בתמימות ועם ישראל צריך להיות תמים.
התלמוד הירושלמי (שבת ו, ט): מסכים באופן עקרוני עם התלמוד הבבלי, אולם מוסיף על כך שלא מספיק שלא לנחש, אלא לפעול עם א-ל, כלומר לעשות פעולות חיוביות לתיקון העולם.
"אמר לו כל המנחש סופו לבוא עליו. ומה טעמא [במדבר כג כג] כי לא נחש ביעקב. כי לו נחש. אמר ר' אחא בר זעירא כל מי שאינו מנחש מחיצתו לפנים כמלאכי השרת. ומה טעמא [במדבר כג כג] כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. אמר ר' חנינא בריה דר' אבהו כבחצי ימיו של עולם היה אותו רשע עומד מ"ט כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. א"ר ירמיה בן אלעזר עתידה בת קול להיות מפוצצת באהלי צדיקים ואומרת כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו".
אם נרצה לרדת לעומק העניין נראה שהתלמוד הבבלי מבין שמה שנאמר לאברהם התהלך לפני ואהיה תמים. הדגש על הסיפא – והיה תמים. ואילו לפי הירושלמי הדגש הוא התהלך לפני (וממילא זאת שלמות) – עשה פעולות חיוביות (והדברים מסתדרים עם המדרש המפורסם על רבי עקיבא וטורנוסרופוס הרשע שברית המילה כל מטרתה היא תיקון העולם).
