סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 


פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"

 

"ובחוץ לארץ אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר"
מפני מה בארץ ישראל זקוקים לדיינים כה רבים?


לכאורה - עמד ותמה המגיד מדובנא ("משלי יעקב" פרשת משפטים) נראים הדברים כתמוהים מאוד – הייתכן שבחוץ לארץ יזדקקו לפחות דיינים מאשר בארץ ישראל, וכי אנשי חוץ לארץ נוטים יותר לוותר זה לזה ואינם באים לכדי דין תורה?

וכדרכו יישב במשל. נפגשו פעם יהודי פולני ורעהו יהודי אשכנזי, והפולני פונה אל האשכנזי בשאלה – אמור נא לי מדוע במקומותינו שהרופאים מצויים רק בעיירות הגדולות, כמעט שאין חולים מצויים בינינו. ואילו אצלכם כשבכל איזור ואיזור ישנם רופאים כה רבים, הרי כאשר סוחר אני עם אשכנזי במשך כמה ימים, כבר נופל הוא למשכב וחולה הוא.

והאשכנזי השיב לו – היא הנותנת. בארצכם אין אדם נחשב לחולה רק אם נפל למשכב ומחתו מכבידה עליו, ואז קוראים עבורו לרופא שיבדקו ויחליט בגורלו. לעומת זאת אצלנו, הרופאים מיוזמתם הם ששוקדים על בריאותנו והם שמזהירים ומודיעים לכל אדם את נגעיו ומחלותיו עוד לפני שחש בהם, על מנת שיזהר לא לצאת מביתו בימים בהם אינו בקו הבריאות. והרי שדווקא ריבוי הרופאים הוא שאכן מביא לא את ריבוי החולים, כי אם את ריבוי שימת הלב למחלות.

והנמשל, כי בעוד שבחוץ לארץ שם מושלת ברמה ההשקפה הנוכרית שבעיניה כמעט שאין דבר כלשהוא נחשב כעוולה – אם לא כאשר קם איש על רעהו ורצחו נפש וכדומה, הרי ששם אין צורך בבתי דינים רבים. אבל עם ישראל היושב בארצו, מוזהר להשגיח ולהיזהר מכל פגם ומכאוב, ולפיכך מוכרחים שיהיו בה דיינים רבים כדי להריע ולהתריע על כל סטיה מדרך הישר, ולהישמר תדיר בדרך הטוב.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר