תיזמון נשואין / רפי זברגר

סוטה מד ע''א
 

הקדמה 

בדף הקודם צטטנו את הפסוקים בפרשת שופטים (דברים כ') המציינים את שלושת המקרים בהם התורה מצווה על החייל לשוב לביתו. עתה, דנה הגמרא ואומרת כי גם הסדר של המקרים הינו בעל משמעות ומלמד אותנו ''שיעור לחיים''.
 

הנושא

תנו רבנן: אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֤ה - אֲשֶׁר נָטַ֥ע - אֲשֶׁר אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙. לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח"כ ישא אשה. ואף שלמה אמר בחכמתו: הָ֮כֵ֤ן בַּח֨וּץ׀ מְלַאכְתֶּ֗ךָ וְעַתְּדָ֣הּ בַּשָּׂדֶ֣ה לָ֑ךְ אַ֝חַ֗ר וּבָנִ֥יתָ בֵיתֶֽךָ: (משלי כ"ד, כ"ז ), הָ֮כֵ֤ן בַּח֨וּץ מְלַאכְתֶּ֗ךָ - זה בית, וְעַתְּדָ֣הּ בַּשָּׂדֶ֣ה לָ֑ךְ - זה כרם, לָ֑ךְ אַ֝חַ֗ר וּבָנִ֥יתָ בֵיתֶֽךָ - זו אשה 
 

מהו המסר

יש משמעות גדולה לסדר של ביצוע המטלות, קטנות כגדולות. מטרת הסדר הנ''ל, כדי שלא להפיל מעמסה וטרחה על המשפחה והציבור, לכן קבעו כי יש קודם לכול להתבסס כלכלית ורק אח''כ לשאת אשה. אין ספק שבימנו הנהגה זו אינה נוהגת, שכן, הכשרה מקצועית יכולה לקחת היום שנים רבות ובכך להגיע לגיל יחסית מבוגר לחתונה. (כך כתב הרב אלחנן סמט במאמרו "סדר התבססות בחיים'' במעליות כ'). הוסיף שם הרב סמט, כי היום ניתן להיעזר בהלוואות ממשלתיות כאלו ואחרות, ולהחזירן לאחר שסיים את השתלמותו המקצועית ובכך לא להוות נטל לחברה.
 
 
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלימה של אילנה בת שרח.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]