אחת בספר ואחת במלחמה / רפי זברגר

סוטה מ''ב ע''א
 

הקדמה 

פרק שמיני במסכת סוטה נקרא ''משוח מלחמה'', ממשיך את הפרק הקודם, ומתאר את המצווה האחרונה, אותה יש לומר אך ורק ב''לשון הקודש''. המצווה היא: משוח מלחמה, המתוארת בסוף פרשת שופטים בספר (דברים פרק כ'). היוצאים למלחמה ''זוכים'' לשמוע דברים מפי השוטרים וכהן הגדול שמונה במיוחד לצורך המצווה, הנקרא משוח מלחמה.
 

הנושא

הכהן, משוח מלחמה, מדבר אל העם היוצאים למלחמה פעמיים. הגמרא מסבירה את הצורך: אחת בסְפָר ואחת במלחמה, בסְפָר מה הוא אומר? שמעו דברי מערכי המלחמה - מי ראוי לצאת למלחמה ומי ראוי לחזור. דוגמא ללוחמים החוזרים: מִֽי הָאִ֫ישׁ אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֤ה בַֽיִת חָדָשׁ֙ וְלֹ֣א חֲנָכ֔וֹ (דברים כ', ה'). במלחמה מה הוא אומר? אַל יֵרַ֣ךְ לְבַבְכֶ֗ם אַל־ תִּֽירְא֧וּ וְאַֽל תַּחְפְּז֪וּ וְאַל תַּֽעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶֽם: (שם, פסוק ג')
 

מהו המסר

כל שלב במלחמה הכהן אומר את הדברים הרלוונטיים לאותו שלב. בשלב היציאה מן העיר, יש להחליט מי ומי היוצאים: אנשים שאינם מתאימים מסיבות שונות, עוזבים את המחנה. ברגעים האחרונים לפני יציאה לקרב – יש לחזק ולתת ללוחמים מוטיבציה ו''רוח קרב'' על מנת שיבצעו את מלחמתם נאמנה, לא יפחדו ולא יקבלו ''הלם קרב''.
גם בחינוך יש להתאים את ה''אמירות החינוכיות'' למצב. בעת ''כעס'' אין להוכיח ולתת מוסר, שכן, בשעה זו הדברים אינם נכנסים ללב, אלא עלולים ליצור נוגדנים יותר חזקים. לעומת זאת, לאחר ש''נרגעו הרוחות'' ניתן ורצוי להוכיח, אבל תמיד, בכבוד הראוי ובצורה מנומסת ומכבדת. 
 
 
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלימה של אילנה בת שרח.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]