זהירות מונעת (תקלות בעתיד) / רפי זברגר

נדרים טו ע''א
 

הקדמה 

המשנה בשלהי הדף הקודם עוסקת בנדרים על "פעולות":
קונם שאני ישן, שאני מדבר, שאני מהלך, האומר לאשה קונם שאני משמשך - הרי זה בלא יחל דברו
משמעות הנדר היא: השינה שלי יהיה כמו קרבן, כלומר נודר שלא לישון. וכן ביחס לדיבור, הליכה ושימוש המטה עם אשתו. על כל אלו פוסקת המשנה כי אם אינו מקיימם עובר על איסור של ''בל יחל דברו''
הגמרא תשאל על כך, שהרי נדר חייב להיות על חפצא ולא על גברא, כפי שלמדנו בפרק הראשון ותיישב את הקושי. 
 

הנושא

הגמרא מביאה מחלוקת אמוראים בנושא של שינה ומכך נתייחס גם למשנתנו:
איתמר: קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר, אמר רב יהודה אמר רב: אל ישן היום שמא ישן למחר, ורב נחמן אמר: ישן היום, ולא חיישינן שמא ישן למחר;
העושה תנאי לנדרו ונודר כי לא יישן היום בתנאי שלא יישן מחר. אם ישן היום, נוכל לברר רק למחרת האם עבר על נדרו או לא: אם ישן גם למחרת הרי שעבר על הנדר, ואם לא ישן התברר למפרע כי לא הפר את הנדר.
כאן אנו רואים הבדל לשוני בנוסח הנדר ''קונם עיני בשינה'' לעומת המשנה ''קונם שאני ישן'', הגמרא תתייחס לכך.
רב יהודה בשם רב אוסר עליו לישון היום, למרות שייתכן שגם אם יישן לא יעבור על נדרו (אם לא יישן למחרת), ורב נחמן מתיר לו לישון היום, בהנחה שלא יישן למחרת ואז לא יעבור על נדרו.
ומודה רב יהודה, באומר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום - שישן היום,
במקרה ההפוך, בו הנדר היה למחרת והתנאי הוא היום, כך שאם לא יקיים את התנאי ויישן היום, אסור לו בנדר לישון למחרת, כאן במקרה זה מודה רב יהודה לרב נחמן שמותר לו לישון היום, ומיד מסבירה הגמרא את ההבדל בין המקרים:
כי לא מזדהיר - בתנאה, אבל באיסור מזדהר.
כשהיום הוא הנדר בעצמו והתנאי הוא למחרת אנו חוששים שאדם לא יחשוב היטב ולא יבין את משמעות ''אי קיום התנאי'' ולכן ייתכן שיישן למחרת, ולכן אוסר עליו רב יהודה לישון היום. אך כשהנדר הוא למחרת והיום הוא התנאי, אין רב יהודה חושש, כיוון שאדם לא יעבור במזיד על נדרו שיחול למחרת, לכן יכול לישון היום ואנו סומכים עליו שלא יישן גם למחרת.
מצטטת הגמרא את משנתנו ומנסה להבין באיזה מקרה מדובר, ולאור כך תקשה (קושיא ראשונה) על שיטת רב יהודה:
תנן: קונם שאני ישן, שאני מהלך, שאני מדבר וכו'; היכי דמי? אילימא כדקתני שאני ישן, מי הוי נדרא?
אם באמת כוונת המשנה כמשמעה לנדר על השינה/דיבור/הליכה אין זה ייתכן לאור הברייתא (יש גורסים משנה) הבאה:
והתנן: חומר בשבועות, שהשבועות חלות על דבר שיש בו ממש ועל דבר שאין בו ממש, מה שאין כן בנדרים; ושינה דבר שאין בו ממש הוא!
שבועות חמורות יותר מנדרים בנקודה שהן חלות על דברים ''שאין בהם ממש'' לעומת נדרים שחייבים לחול על חפצא מסוימת (''דבר שיש בו ממשות''), והרי שינה אינה דבר ממשי, אם כן כיצד יכול לחול נדר על שינה?
אלא דאמר קונם עיני בשינה,
עונה הגמרא כפי שכבר תירצנו לעיל (י''ג:) כי כוונת המשנה לנדר על העיניים שלא יישנו, או הפה שלא ידבר, או הרגליים שלא ילכו, ואז מדובר בנדר על דבר ממשי, ולכן הנדר יכול לחול.
ואי דלא יהיב שיעורא, מי שבקינן ליה עד דעבר איסור בל יחל?
לאחר שהבנו את לשון הנדר וכיצד הוא חל, עוברת הגמרא לדון בתוכן הנדר. הייתכן, שואלת הגמרא, לומר כי הנודר לא הגביל את נדרו לאיסור שינה שיחול עליו, ומיד דוחה הגמרא אפשרות זאת, לאור דברי רבי יוחנן הבאים:
והאמר רבי יוחנן: שבועה שלא אישן שלשה ימים - מלקין אותו וישן לאלתר!
רבי יוחנן מחדש לנו דין מעניין. כאשר אדם נודר דבר שאין אפשרות לקיימו כלל ועיקר, הרי שהנדר בכלל לא חל. והוא מדגים זאת בנדר של שינה למשך שלושה ימים. אדם אינו מסוגל לא לישון במשך שלושה ימים. ולכן, אם נדר כך, הרי שהנדר אינו חל כלל, ויכול לישון כבר מיד.
אלא דאמר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום,
מנסה הגמרא לומר כי המשנה מדברת על מקרה של תנאי: נודר שלא לישון למחר אם ישן היום.
ואז כוונת המשנה: אסור לאדם לישון היום (לא לעמוד בתנאי), מכיוון שאנו חוששים שגם לא ישן למחר, ואז לא יקיים את הנדר ויעבור על ''לא יחל דברו''.
הא אמרת: כל באסוריה מזדהר!
דוחה הגמרא מיד אפשרות זו, שהרי אמרנו לעיל כי במקרה הזה כולם מסכימים (רב יהודה ורב נחמן) שאדם נזהר לקיים את נדרו, ולכן מותר לו לישון היום, ואין אנו חוששים שלא יישן למחר, ויפר בכך את נדרו. אם כך, לא יכול להיות שזהו המקרה במשנה.
אלא פשיטא דאמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר,
אלא מסיקה הגמרא כי המשנה מדברת בדיוק במקרה של מחלוקת רב יהודה ורב נחמן. ודנה הגמרא במשמעות המשנה:
ואי לא ניים היום, כי ניים למחר מאי בל יחל דברו איכא? אלא לאו בדניים, אלמא איתיה דניים, ותיובתא דרב יהודה!
אם לא יישן היום, ברור שאם ישן מחר לא יעבור על נדרו (ולא על ''בל יחל דברו'' כמו שפוסקת המשנה), אלא מדובר במקרה שאדם ישן היום, ואין אנו חוששים שמא ישן למחר ויעבור על איסור ''בל יחל דברו'' וזה קשה לשיטת רב יהודה האוסר על אדם זה לישון היום!
כי קתני - דאי ניים.
תשובה ראשונה של הגמרא קובעת כי המשנה לא מתירה לאדם זה לישון, אלא קובעת שאם הוא ישן (למרות שאסור לו לפי רב יהודה) הרי שאם יישן גם למחר יעבור על איסור ''בל יחל''. 
 

מהו המסר

שיטת רב יהודה אשר נפסקה להלכה (הלכות נדרים לרמב''ם פ''ד הי''ד) מלמדת אותנו "להיזהר גם היום מדברים העלולים לקרות מחר''. לא לומר היום אעשה דבר מה, ואני סומך על עצמי שאזהר בהתאם בהמשך הדרך. אם יש אפשרות להיזהר היום ולמנוע תקלה בהמשך – יש חובה להיזהר ולא לסמוך על כך שאזהר ו''יהיה בסדר''. 
 
 
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלימה של אילנה בת שרח.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]