האם יש איסור "נדר שווא"?
הרב דב קדרון
נדרים טו ע"א
מי שנשבע שבועת שווא – עובר על איסור מן התורה וחייב מלקות.
מה הדין של מי שנודר נדר שווא, כגון מי שנודר נדר שאין אפשרות לקיימו, כמו שלא יישן שלושה ימים?
ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת הראשונים:
לדעת רש"י ותוספות מי שנודר נדר שווא עובר מיד בשעה שנודר על איסור "בל יחל", כמו מי שנשבע שבועת שווא, מכיוון שבוודאי יעבור על נדרו – וחייב מלקות, אולם לדעת הרשב"א, הר"ן וראשונים אחרים יש הבדל בין שבועת שווא לבין נדר שווא, כי מי שנשבע שבועת שווא עובר עבירה בעצם השבועה, ולכן חייב מלקות, אבל בנדרים אין איסור בעצם הנדר, גם אם הוא לשווא, אלא רק בכך שעובר על נדרו, ולשיטתם מי שנודר נדר שווא אינו עובר בזה על איסור מן התורה.
ההבדל הזה מתאים להבדל העקרוני בין נדרים לשבועות, כי מכיוון ששבועה הוא עניין שחל על האדם ולא על חפץ, האיסור של שבועת שווא חל כבר בזמן אמירת השבועה, כי מדובר ב"איסור גברא", ואם מדובר בשבועה שאין אפשרות לקיימה, עצם העובדה שאדם הוציא מפיו שבועת שווא כבר מחייבת אותו בעבירה על זה שהחיל על עצמו איסור שאינו יכול לעמוד בו.
לעומת זאת נדר הוא עניין שחל על חפץ, לכן אין איסור בזמן אמירת הנדר, כי באותו זמן לא חל על האדם כל איסור, אלא רק בזמן שאדם עובר על הנדר ונהנה מהחפץ האסור אז חל האיסור, ואם מדובר בנדר שאין אפשרות לקיימו אז האיסור לא חל מלכתחילה, ואין כאן כל עבירה.
