שלושת הרבדים של האדם

הרב דב קדרון

נדרים ה ע"א

הרמב"ם (הלכות נדרים פרק א הלכה כג, מובא ב"הלכה ברורה") פוסק:

האומר לחבירו מודר אני ממך משמע דבר זה שלא ידבר עמו, מופרש אני ממך משמעו שלא ישא ויתן עמו, מרוחק אני ממך משמעו שלא ישב בארבע אמותיו.

שלושת סוגי הנדרים הללו מקבילים לשלושת החלקים שיש באדם: גשמי, רוחני, והחלק המשלב בין הגשמי לרוחני.

הדיבור בין בני אדם הוא עניין רוחני, שהרי הוא נובע מהנשמה, כמו שאומר התרגום על הפסוק (בראשית ב, ז): "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים", שהדיבור מקורו בנשמה.

משא ומתן בין אנשים הוא שילוב של רוחני וגשמי, של דיבור, מחשבה, ויצרים גשמיים.

ישיבה ליד אדם הוא עניין גשמי.

כנגד שלושת הדרגות הללו, יש: נפש, רוח ונשמה, דהיינו: הנפש מבטאת את הצד הגשמי, הנשמה את הצד הרוחני, והרוח את השילוב שבין השניים.

כלומר: קשרים בין אנשים יכולים להיות ברבדים שונים שבין הגשמי לרוחני, ובכל שלושת הרבדים הללו יכול אדם לנדור הנאה מחברו או להדיר את חברו הנאה ממנו.