האם יולדת נקראת "חוטאת"?
הרב דב קדרון
נדרים ד ע"א
בגמרא נאמר שקרבן חטאת שמביאה יולדת אינו בא לכפרה. מקשה על כך הר"ן מדבריו המפורסמים של רבי שמעון בן יוחאי (נדה לא,ב): "מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן? בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קרבן". ומכאן משמע שהקרבן בא לכפר.
מתרץ הר"ן שרבי שמעון אינו מסביר את עיקר הטעם להבאת הקרבן, אלא רק נותן טעם צדדי, והראיה לכך שאפילו אשה שיודעת בוודאות שלא הרהרה בדבר כלום חייבת להביא קרבן, מכאן שאכן אין זה קרבן שבא לכפרה.
בשו"ת אבני נזר (או"ח סימן לט) כתב שהארבעה שצריכים להביא קרבן תודה חטאו בכך שנכנסו למקום סכנה, ולכן נוסח הברכה שהם מברכים הוא: "הגומל לחייבים טובות", כי הם חייבים בזה שסיכנו את עצמם. והיה מי שהבין מדבריו שמי שחטא במשהו, שברכת הגומל שלו היא במקום קרבן תודה, יכול לברך את ברכת הגומל רק ביום, כשם שמקריבים קרבנות רק ביום, אבל יולדת שלא חטאה, וברכת הגומל שהיא מברכת אינה באה במקום קרבן תודה, יכולה לברך גם בלילה.
אמנם בעל שו"ת ציץ אליעזר (חלק יז סימן ח) מקשה על כך מדבריו של רבי שמעון שיולדת חוטאת היא כי בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה, וכותב שלפי זה ניתן לומר שגם ברכתה היא במקום קרבן תודה, כמו שאר החוטאים. אכן קשה עליו מדברי הר"ן הללו (ועוד ראשונים המסבירים כמוהו) הכותב במפורש שיולדת אינה חוטאת.
