דיבור טוב על ארצנו הקדושה / רפי זברגר

כתובות קיב ע''א-ע"ב

הקדמה 

בסייעתא דשמיא אנו מסיימים את מסכת כתובות המכונה ''ש''ס קטן''. כינוי זה ניתן למסכת כיוון שהיא מכילה נושאים ממסכתות רבות הש''ס.
סיומה של המסכת עוסקת כאמור לעיל בשבחה של ארץ ישראל ובפירותיה. הגמרא למדה מפסוקים שהמקום הכי גרוע בארץ ישראל מבחינה פירותיה הוא העיר חברון, והיבול שמפיקים בחברון גדול פי שבעה מהיבול בצוען, המקום הכי טוב במצרים, מדינה המשובחת מכל הארצות. המקומות המשובחים בארץ ישראל כמובן נותנים פי כמה וכמה מחברון.
בהמשך הביאה הגמרא מימרות נוספות המשבחות את גידוליה ופירותיה של ארצנו האהובה.
במאמר זה נמקד בשתי מימרות מתוך הדף, המלמדות אותנו לדבר רק טוב על ארץ ישראל.  
 

הנושא

• אמר ליה ההוא צדוקי לרבי חנינא: יאה משבחיתו בה בארעכון, בית סאה אחת הניח לי אבא, ממנה משח, ממנה חמר, ממנה עיבור, ממנה קיטניות, ממנה רועות מקנתי.
צדוקי שהיה בעצם יהודי כופר, התלהב מהשבח הגדול שאנחנו משבחים את ארץ ישראל, והוא סיפר על עצמו, כי אביו השאיר לו סאה אחת שממנה הפיק שמן, יין, תבואה וקטניות, ואף מספוא לבהמותיו לא חסרו באותה חלקה!
כמה טוב בחלקה אחת לא גדולה בארץ ישראל!
• רבי אמי ורבי אסי קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא.
נקרא את פירושו של רש''י על מנהגם של רבי אמי ורבי אסי:
כשהשמש הגיע למקום שהן יושבין וגורסין וחמה מקדרת עליהן, עומדין משם לישב בצל. ובימי הצנה, עומדין מן הצל ויושבין בחמה - כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל.
מתארת הגמרא כי כאשר העבירו שני החכמים הללו (רבי אמי ורבי אסי) שיעור בפני התלמידים בקיץ במקום חם, הם עברו לשבת במקום צל. וכן הפוך בחורף – אם למדו במקום שהיה צל ומעט קר, עברו למקום שהיה בו שמש כדי להתחמם.
כל המעברים הללו נועדו כדי שאף תלמיד מבין התלמידים לא יתרעם על מצב בארץ ישראל, ויגיד עליה דברים לא טובים (חם מידי בקיץ, או קר מידי בחורף).
 

מהו המסר

• מנהגם של רבי אמי ורבי אסי מלמדנו שהם היו לומדים (גם) במקומות פתוחים, ולאו דווקא בבית מדרש סגור וממוזג!
תופעה מעניינת מבחינה לימוד התרבות של ימי התלמוד, המלמדת כי התלמידים בזמנם לא היו כל כך מפונקים, והיו מוכנים ללמוד גם בתנאים פחות אופטימליים, העיקר להיות מחוברים ללימוד תורה מפיהם של רבנים גדולים.
• משתי מימרות אלו אנו לומדים כמה חשוב לדבר ולספר רק על טובת הארץ ולא חס וחלילה לדבר בגנותה.
אפילו דיבור ''קל'' יחסית כמו חם מידי בקיץ, או מעט קר בחורף, ניסו הרבנים למנוע מתלמידיהם לחשוב ולומר.
יש אנשים שאינם מקפידים על כך, במיוחד אם חזרו מטיול בחו''ל (דבר בעייתי בפני עצמו!), ומשבחים מאוד את הארץ, נופיה ותרבותה של המקום בו שהו, ולומדים מכלל דבריהם (או שהם אומרים זאת במפורש) כי ארצנו אינה טובה ויפה כל כך.
נשתדל מאוד להימנע מכך, מתוך שאיפה כללית לדבר טוב על אנשים בסביבתנו, על עם ישראל, וכן על ארצנו הקדושה, היפה בכלילת יופי. 
 
 
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלימה של אילנה בת שרח.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]