מתי לא להאמין לגדול הדור?
הרב דב קדרון
כתובות קו ע"א
בגמרא מסופר על רב ענן שאליהו הנביא התגלה אליו, ולימד אותו את "סדר דאליהו". בעל ספר עלי תמר (מסכת תרומות פרק ח הלכה ד) מוכיח מכמה מקורות שאליהו לא מתגלה לכל אדם, אף שעושה כהלכה, אלא רק למי שמתנהג בחסידות, מכאן שרב ענן היה מגדולי הדור, והיה מתנהג במידת חסידות.
והנה לעיל (עט,א) מסופר שרב ענן התלונן לפני מר עוקבא על פסק דין מוטעה שפסק רב נחמן, וטען שהוא לא בקיא בדין וקורע שטרות של אנשים סתם, ללא הצדקה.
ומבאר החפץ חיים (לשון הרע - באר מים חיים כלל י ס"ק לא) שכוונת רב ענן הייתה בשביל קנאת האמת, כדי שמר עוקבא, שהיה אב בית דין, ימנעהו מזה להבא, ועל זה לא שייך איסור לשון הרע, כיון שכוונת המספר הוא כדי שיצמח מזה תועלת ולא לגנותו ח"ו.
ושם התבאר שלאחר שמר עוקבא שאל מרב ענן מה היו פרטי המעשה התברר שרב נחמן אכן פסק כדין. וממעשה זה לומד החפץ חיים הנהגה גדולה: שאם אחד סיפר לחבירו שפלוני עשה לו רעה או חירפו וגידפו, יהיה מי שיהיה המספר, אפילו מגדולי הדור שבוודאי לא ישקר, אף על פי כן לא יבוש חבירו מלשאול ממנו את עצם המעשה אשר היה מתחלה, כי הרבה פעמים ישתנה על ידי זה הענין להפכו, והראיה מרב ענן שהיה אמורא והיה לו גילוי אליהו ואף על פי כן כשדרש ממנו מר עוקבא המעשה בשלימותו נשתנה על ידי זה העניין מרע לטוב.
